תגובה ל: על בכורה ובחירה שנכתבה ב18:11:13 01.03.2005
נכון שהעדפת בן עשויה לגרום לתוצאות לא רצויות, לנקוט לשון עדינה. אמנם, בבכורה אין מדובר בבחירה ארצית אלא בלשון חק, מה שאין כן בהעדפת בן שאינו בכור.
את השאלה אודות העדפת בן שאינו בכור רשאים אנו להפנות לאבות. אמנם, את השאלה אודות העדפת בן בכור אנו מפנים - מרצון או בלא דעת - כלפי שמיא.
ההבדל הוא, שעל האבות ניתן לומר שמה שעשו הוא נכון או לא נכון, מה שאין כן לגבי חק.
השאלות שהעלית, נבעו לכאורה מתוך החק, אך נוגעות לאבות. כלומר, הנשאל אינו שיך למקור השאלה, לכאורה, שהרי אבותנו לא העדיפו את הבכורות מרצונם הם. יתר על כן, אנו רואים שהתקלות אצל יוסף, למשל, נבעו מהעדפת בן שאינו בכור על פני בן בכור. ראובן, אגב, לא אבד את משפט הבכורה, למרות שיהודה זכה בהנהגה. הרי אין שום מקור האומר שעל הבכור להנהיג.
בנוסף, התקלות שיצאו מתחת ידי הבכורות אין הן נובעות מעצם קיום החק, אלא מהבנה לא נכונה של מטרתו, כפי שצינת במו עטך. קין חשב שהכל מגיע לו, למשל, כך צינת.
למעשה ניתן למצוא טעמים אחרים להעדפת הבכור בנחלה, שהרי הבכור הוא 'שפן הנסיון' של המשפחה, נרצה או לא נרצה והטעויות כלפיו רבות מאחיו, כך דרך הטבע. בנוסף, הבכור הוא שצריך לסיע למשפחה בטפול באחיו הצעירים ובשושלת המתרחבת יתר על אחיו ולו מטעם זה מגיע לו, לכאורה, חלק נכבד משלהם.
לבד מזאת, לשוכן מעונה פתרונים.