הגדודים דווקא מתאימים לתקופה מוקדמת יותר

מאת: אראל

אל:

נכתב ב: 08:52:32  09.04.2006, כתוספת/תגובה ל: ו:ח-כג אלישע מסנוור את ארם

הגדודים שמסתובבים בחופשיות בארץ מתאימים דווקא לתקופה שמתוארת בפרק ה - "צרעת נעמן".

לא מדובר כאן על ניצחונות ישראליים אלא רק הצלה של מלך ישראל ממוות - "ונשמר שם לא אחת ולא שתיים".

זה דווקא מתאים לבן הדד מלך ארם - אותו מלך שאמר לעבדיו (מל"א כב:לא) "לא תלחמו את קטן ואת גדול, כי אם את מלך ישראל לבדו". כנראה היתה לו מדיניות של "חיסולים" - הוא חשב שיהיה הכי יעיל לחסל את המלך, ולכן שלח את הגדודים שלו לארוב ליהורם, אבל בכל פעם ה"חיסול" נכשל ברגע האחרון בגלל אלישע.

לגבי האוכל - גם אם היה רעב בארץ, מסתבר שבארמון המלך עדיין היה אוכל.

ייתכן שהסעודה שאלישע ציווה על המלך לערוך לחיילי ארם באה להתגרות במלך ו"להוציא את עיניו", שיראה איך האוכל היקר שלו מתבזבז על חיילי ארם - בדומה למה שעשה אליהו בזמן הבצורת, כששפך כמויות עצומות של מים על הקרקע בהר הכרמל (מל"א יח:לד). כשהנביא מוכן לבזבז מים ואוכל בלי חשבון, דווקא בזמן בצורת ורעב, זה מראה על בטחונו הגדול בה', שיספק לו די מחסורו.

ואולי זו הסיבה שהמלך רצה לרצוח את אלישע (בפרק הבא - "המצור על שומרון"); הוא אמר "בגלל הסעודה הזאת נגמר האוכל והנשים מבשלות את ילדיהן"...

מה שכתוב "ולא יספו עוד גדודי ארם...." הכוונה שלא באו גדודים בודדים, אחד פה ואחד שם; אחרי ההשפלה הגדולה שעברו הגדודים שלו בישראל, מלך ארם החליט לאסוף "את כל מחנהו", עשה גיוס כללי, ועלה על שומרון כדי לחסל סופית גם את שומרון וגם את אלישע (תשובות נוספות כאן: http://www.tora.us.fm/tnk1/nvir/mlkimb/mb-06-2324.html ).

מצד שני, הכינוי "אבי" באמת מתאים יותר ליואש.

אבל זה יכול להתאים גם ליהוא - לאחר שאלישע המליך אותו, הוא ראה בו את אביו הרוחני. ואם אכן מדובר ביהוא, אז הפסוק "ולא יספו עוד גדודי ארם..." משמעו - בימי יהוא.

תגובות