קוד: אלה תולדות נח והקשר לחודש אב בתנ"ך
סוג: מאמר
מאת: אביאל מעודד
אל: avielmdd @ gmail.com
מתוך "ילד שעשועים" – חיבר אביאל מעודד הי"ו
אחת השאלות הגדולות הן על נח שהיה איש צדיק ולא הצליח להציל את דורו. וגם לאחר המבול ניסה לתקן, ונכשל,
בראשית ט20: "וַיָּחֶל נֹחַ אִישׁ הָאֲדָמָה וַיִּטַּע כָּרֶם
". נח ניסה לתקן את חטא אדם הראשון, אך נכשל ויצר קלקול חדש,
בראשית ט21: "וַיֵּשְׁתְּ מִן הַיַּיִן וַיִּשְׁכָּר וַיִּתְגַּל בְּתוֹךְ אָהֳלֹה
". מדוע?
אם נבחן את העניין בראי הסוד, נבין שנח טעה שחשב שהוא יכול לתקן את הדברים בשורשם, ממש כאילו התחיל הכל כאדם הראשון. אדם הראשון וחטאו מתכתבים עם עולם האצילות. הוא היה בגן עדן. בהשגת החכמה הגבוהה. אך לאחר חטאו, הוא סולק מגן עדן, וירד בקומתו. הוא נפל לעולם הבריאה.
עולם הבריאה הוא עולם של תולדות.
בסוד הוא נקרא "אור של תולדה", משמע שיש מסך שגורם לשילוב והתלבשות אור באור. אור ישר ואור חוזר שמכים זה בזה, ומתוך עבודתם במסך, הם מתפשטים מטה, בצורת י' ספירות חדשות, לפי אותם חוקים, רק בקומה נמוכה יותר של השגה.
נח כבר מראש נולד לתוך עולם הבריאה, "אלה תולדות נח" – הוא לכוד מראש בעולם של תולדה. של דבר שמוביל לדבר, של סיבה ותוצאה, של טבע. של גוף.
ולכן, כאשר נח מנסה לתקן, ונוטע כרם כאיש האדמה, הוא מנסה לעלות למקומו של אדם הראשון שבא מאותה האדמה וכל תפקידו היה לעבדה ולשומרה. נח מנסה לפעול באותו האופן. "איש האדמה" הוא לא גנאי. הוא ניסיון לחזור למצב הקדום – אך הנפילה שלו הביאה אותו למצב של גנאי, כי נתבזה – "ויתגל בתוך אהלה", ונתגלתה ערוותו. הערווה היא כלי התולדה. "אלה תולדות נח. נח איש צדיק".
מאז חטא אדם הראשון, שבגינו יש ירידה לעולם האצילות, נגנזה אותה חכמה שהאירה מאדם הראשון. שהרי עקב רגלו של אדם הכהתה את גלגל השמש. האפשרות היחידה לתקן זאת היא לא לנסות לתקן דרך עולם האצילות באופן קבוע. כי אין לנו יכולת להיות שם אלא רק בזמנים מסוימים וגם אז לא כל אחד מצליח – כמו שמירת שבת כהלכתה ומתוך שלום בית ושמחה והעמקה ודבקות של מחשבה. וזה למשל רק בשבת, שאז יש נשמה יתרה לאדם. ולמדנו שנשמה זה עולם האצילות. ונח מנסה לתקן דרך עולם החול "ויחל נח איש האדמה" – ומחלל את עבודתו ונופל.
כי העבודה מאז המבול היא רק דרך אור התולדה. "אלה תולדות נח", שבזכותן הוא נקרא צדיק. לא בשל אור החכמה. אלא דווקא דרך שימוש בגוף. דרך הנחית התולדות. הילדים. להיות אבא לילדים. ודרכם להגיע למעלת הצדיק (ועוד על כך בהרחבה בחיבור "עטרת ישראל"). לקחת את הגוף ואת תולדותיו למקום של צדיקות. נח נמנע מזה, ולקה.
אברהם אבינו היה הראשון שנבחר להמשיך את הדרך בזכות יכולת התולדה – יכולתו להנחיל הלאה – להוליד כמוהו: "כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט למען הביא ה' על אברהם את אשר דבר עליו" – לכן אברהם נבחר. כי ידע לעשות נפשות. ליצור תולדות. ידע לזהות את אור התולדה בעולם הבריאה. אל תנסה לפעול כאילו אתה אדם הראשון – והיחיד בעולם, שזה אור אצילות ואור החכמה – "כי לא עליך המלאכה לגמור" – בכך נפל נח שחשב שעליו כל המלאכה...
מאז חטא אדם הראשון אנחנו חלק מתהליך שמוליד עוד ועוד שלבים – אור של תולדה. ובכל פעם צריך להאיר מחדש מעט את הלבנה ולגרום למילואה. בכל פעם ליצור מולד חדש של לבנה, וחידוש חדש של חודש. התחלה חדשה. מולד חודש "אב" הוא לא רק התחלה חדשה של חודש, אלא גם התחלה של ממש – מחדש. מתחילת האלפא ביתא. א', ב'... אב. חודש אב. אפשרות להתחלה חדשה, אבל צעד אחר צעד. לאט, ובבטחה.
חודש מנחם אב טוב.