קוד: דת ו-date בתנ"ך
סוג: פרטים2
מאת: חגי הופר
אל: hagaihof @ gmail.com
אסתר א13: "וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לַחֲכָמִים יֹדְעֵי הָעִתִּים כִּי כֵן דְּבַר הַמֶּלֶךְ לִפְנֵי כָּל יֹדְעֵי
דָּת
וָדִין
"
המילה "דת" ידועה בעיקר מספר אסתר,
אף כי היא מופיעה אף בדניאל ועזרא. אך לא בוחרים בה ברגיל לציין את האמונה היהודית
(אבל כן בעזרא:
עזרא ז21: "וּמִנִּי אֲנָה אַרְתַּחְשַׁסְתְּא מַלְכָּא שִׂים טְעֵם לְכֹל גִּזַּבְרַיָּא דִּי בַּעֲבַר נַהֲרָה דִּי
כָל דִּי יִשְׁאֲלֶנְכוֹן עֶזְרָא כָהֲנָה סָפַר
דָּתָא דִּי אֱלָהּ שְׁמַיָּא אָסְפַּרְנָא יִתְעֲבִד
"). באנציקלופדיה
המקראית ערך דת מצוין כי המילה שאולה מהפרסית: data (עם סימון עליון בa הראשונה),
שפירושו חוק, משפט. "וכן הוא משמש בעברית במשמעות חוקי המלכות או פקודות
המלך, וגם תקנות החלות על מישהו (כדת הנשים, אס' ב,יב) או על זמן מסוים (כדת היום,
שם ט,יג)".
אני רוצה להתעכב על המשמעות האחרונה, שכן
המילה דת מזכירה גם את המילה האנגלית date – תאריך. ובאמת
הרבה מהדת היהודית, כמו גם דתות אחרות, בנוי על מעגל לוח השנה, ודי אם נזכיר את
שלושת הרגלים, שהם במקורם חגים חקלאיים, ואת השבת השבועית. גם בפסוק המצוטט למעלה
יודעי הדת הם "יודעי העיתים" – ביטוי שמופיע במקרא גם לגבי בני יששכר:
דברי הימים א יב33: "וּמִבְּנֵי יִשָּׂשכָר יוֹדְעֵי בִינָה
לַעִתִּים לָדַעַת מַה יַּעֲשֶׂה יִשְׂרָאֵל רָאשֵׁיהֶם מָאתַיִם
וְכָל אֲחֵיהֶם עַל פִּיהֶם
".
אני קורא עכשיו בספר חדש שמתייחס בדיוק לזאת: "בעקבות הזמן היהודי – הפילוסופיה של לוח השנה" מאת שלום רוזנברג. הוא ודאי לא היחידי בכך ומצויים ספרים רבים הסובבים סביב חגי ישראל ומועדיו.
לסיום, הרצאה (של הרב פנגר) המתייחסת לכך שהאמונה הישראלית אינה דת במובן המצומצם, אלא מכלול חיים שלם, הדורש אף את לבך:
http://www.youtube.com/watch?v=nrBZdAN0jEQ&list=PL825BF1990DC13D70