על הדבש ועל העוקץ

קוד: על הדבש ועל העוקץ בתנ"ך

סוג: הבדל

מאת: אביתר כהן

אל:

מאמר קצר לכבוד ראש השנה.. יהי רצון שתהיה השנה זאת מתוקה עלינו כדבש..

בתנ"ך יש כארבעה כינויים לדבש – מתוק, דבש, נופת, צוף
תהלים יט יא : הנחמדים מזהב ומפז רב ומתוקים מדבש ונפת צופים:

דבש וראיה
נופת – נוף – מה שאנחנו רואים (פנורמה)
צוף – צופה / רואה
שמואל א יד כז :.. וישלח את-קצה המטה אשר בידו ויטבל אותה ביערת הדבש וישב ידו אל-פיו (ותראנה) ותארנה עיניו:
שמואל א יד כט :   ויאמר יונתן עכר אבי את הארץ ראו נא כי ארו עיני כי טעמתי מעט דבש הזה
קהלת יא ז       :    ומתוק האור וטוב לעינים לראות את השמש  :     
{ אור בהרבה שפות פירושו דב, ובטורקית ארי = דבורה, ומכאן גם דבש?}

דבש, דבורה, ודוב
יש קשר אטימולוגי (בהרבה שפות) בין דוב , דבו-רה, דב - ש
בין השאר יש גם קשר בין דוב - דיבוב – דיבור – דבורה
ביוונית ספיקה - צרעה (דבור, דבורה), וקשור ל: speech – דיבור

צוף, צפה, צפון, ודוב
צד צפון נקרא כך מלשון צפה (צפן – שמר – שומרים על ידי צפיה)
צפון { boreas - לטינית} - דוב { bear - אנגלית) ראו גם פה

דבש – דבורה ותמר (נחל)
דבורה – נחיל דבורים – נחלה (דבורה בערבית) – תמר (נחל בערבית ועברית) – דבש
במדבר כד   ו : כנחלים נטיו כגנת עלי נהר כאהלים נטע ה' כארזים עלי מים:   {= 4 עצים}
דברים ח ח  :   ארץ חטה ושערה וגפן ותאנה ורמון ארץ זית שמן ודבש: {=תמר}
שופטים ד ה: והיא יושבת תחת תמר דבורה בין הרמה ובין בית-אל בהר אפרים ויעלו אליה בני ישראל למשפט:

דבש ודבשת = שונם (דבשת בערבית - סנם, חרדבת הגמל)  
דבשת (גב הגמל)   – עניינו גב / במה / רמה
דיבון הבמות , דיבון מתורגם בארמית מדבשת
יהושע יג יז : חשבון וכל-עריה אשר במישור דיבון ובמות בעל ובית בעל מעון:   
ישעיה טו ב : עלה הבית ודיבון הבמות לבכי על-נבו ועל מידבא מואב ייליל בכל-ראשיו קרחה כל-זקן גרועה:   
ישעיה ל ו : משא בהמות נגב בארץ צרה וצוקה לביא וליש מהם אפעה ושרף מעופף  
               ישאו על-כתף עירים חיליהם ועל- דבשת גמלים אוצרותם על-עם לא יועילו:
דברי הימים א ד ג : ואלה אבי עיטם יזרעאל   וישמא     וידבש    ושם אחותם הצללפוני:
יהושע יט יא :       ועלה גבולם לימה ומרעלה   ופגע    בדבשת   ופגע אל-הנחל אשר על-פני יקנעם: (= גבול נחלת זבולון)
יהושע יט יח :               ויהי גבולם יזרעאלה והכסולות ושונם:                                               (= גבול נחלת יששכר)
{ מרעלה לדעתי זה שיבוש של יזרעאלה }

חידת שמשון :
חידת שמשון קשורה לסימני דרך – שמות מקומות
שופטים יד ה: וירד שמשון ואביו ואמו תמנתה ויבאו עד-כרמי תמנתה והנה כפיר אריות שאג לקראתו:    {= העיר כפירה }
שופטים יד ח: וישב מימים לקחתה ויסר לראות את מפלת האריה והנה עדת דברים בגוית האריה ודבש:
שופטים יד יד : ויאמר להם מהאכל יצא מאכל ומעז יצא מתוק ולא יכלו להגיד החידה שלשת ימים:         {= העיר חדתה}
יהושע טו כה: וחצור חדתה וקריות חצרון היא חצור:   {יש מפרשים חדתה – חדשה (ארמית) אבל נראה לי שזה חדתה – חידה..}
דברי הימים א ד ג : ואלה אבי עיטם יזרעאל   וישמא    וידבש    ושם אחותם הצללפוני:    {= אם שמשון}
יהושע יט יא :       ועלה גבולם לימה ומרעלה   ופגע     בדבשת   ופגע אל-הנחל אשר על-פני יקנעם:     {= גבול נחלת זבולון}
יהושע יט יח :              ויהי גבולם יזרעאלה והכסולות ושונם:                                                     {= גבול נחלת יששכר}
{ כפירה לדעתי קשורה לשובל אבי קרית יערים (שובל בערבית = כפיר) "ועריהם גבעון והכפירה ובארות וקרית יערים "}

אסיפה וליקוט דבש – אריה, רדייה
שיר השירים ה א : באתי לגני אחתי כלה אריתי מורי עם- בשמי אכלתי יערי עם- דבשי
                         שתיתי ייני עם-חלבי אכלו רעים שתו ושכרו דודים:
שופטים יד ח-ט :   וישב מימים לקחתה ויסר לראות את מפלת האריה והנה עדת דברים בגוית האריה ודבש: וירדהו אל-כפיו
                        וילך הלוך ואכל וילך אל-אביו ואל-אמו ויתן להם ויאכלו ולא-הגיד להם כי מגוית האריה רדה הדבש:
{למלה בשם יש גם משמעות של מתוק-דבש, יונתן מתרגם: מתוקים – בסימין (ארמית)}
רש"י : אריתי. לקטתי והוא לשון משנה כמלא אורה וסלו ואף לשון מקרא (תהלים מ) וארוה כל עוברי דרך

יערת שבש / חלת דבש

דבש, מזל בתולה ושבט יששכר
יש הרבה הקשרים בין דבש למזל בתולה
מזל בתולה קשור לחיות: דוב, דבורה ועוד..
בני מזל בתולה הם דאגנים ובעלי נטיה לפתח סוכרת
מזל בתולה הוא השישי במזלות, חלות / יערות הדבש בנויות בצורת משושה (שש צלעות)
שבט יששכר קשור למזל בתולה, להרבה אנשים שנקראים יששכר מוסיפים את השם דוב (יש-שכר / סוכר / דבש)
ברכת יששכר והקבלה למשלי :
משלי כד יג :       אכל בני דבש   כי-טוב                     ונפת מתוק על-חכך:
בראשית מט טו :     וירא מנוחה כי טוב ואת הארץ כי נעמה..
משלי טז כד : צוף           דבש                       אמרי    נעם   מתוק לנפש ומרפא לעצם:
תרגום יונתן: כבריתא דדובשא                  מאמרא דבוסמא   חליותא דנפשא ואסותא לגרמי:  
{ נעם מתורגם בסם שזה גם תרגום למתוק / דבש }

שמות וכינויים נוספים לדבש (מתוק)
סוכר, חלווה
מלבד התמרים, גם התאנים מכונים דבש, וכנראה גם החרובים, ועוד..

דבש ושמן
יש איזו שהיא הקבלה בין הדבש והשמן
על המן נאמר שטעמו: כצפיחית בדבש / כטעם לשד השמן
שמות טז לג : ויקראו בית ישראל את שמו מן והוא כזרע גד לבן וטעמו כצפיחת בדבש
במדבר יא ח : שטו העם ולקטו וטחנו ברחים או דכו במדכה ובשלו בפרור ועשו אתו עגות והיה טעמו כטעם לשד השמן
תהלים לו ט  : ירוין מדשן ביתך ונחל עדניך תשקם
שירת אוגרית : שמים שמן תמטרנה נחלים תלכו נבתם {נבת = נופת- דבש }
דברים לב יג  : ירכבהו על במותי ארץ ויאכל תנובת שדי 
                   וינקהו   דבש מסלע   ושמן מחלמיש צור