יש גם במשמעות כבד

מאת: הפרעתוני

אל: עצור כאן חושבים

[מתוך http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?whichpage=7&topic_id=1334303 ]

יש גם במשמעות "כבד" (כמו "אבנים גדולות אבנים יקרות"), וכמובן זו המשמעות הראשונית, שממנה נגזרה המשמעות המופשטת של "נכבד". דבר נכבד גם עולה הרבה כסף, כך שיש קשר הדוק בין זה לזה (מה שמסביר כמה מהפסוקים שהתקשית בהם לפי הסברך). אגב, המילה הזו היא ארמית במקורה, כפי שחוזות עיניך נכוחה.

יש לציין שמתן פירוש אחד ויחיד למילים במקרא, כביכול לשון המקרא היא גוף מונוליטי ולא לשון שהתפתחה על פני מאות שנים, היא הטעייה במובן מסויים. יש מונחים רבים בלשון המקרא המאוחרת שמתאימים ללשון חז"ל, בניגוד ללשון המקרא הקדומה, וכו'. חבל להתעלם מהמורכבויות הללו.

אראל: אכן, ע"פ עיקרון "התער של אוקאם" אני מנסה לפרש את כל הפסוקים ע"פ כמה שפחות פירושים לכל מילה; אם אפשר לפרש את כל הפסוקים ע"פ פירוש אחד זה הכי טוב; אם אי-אפשר - אז שניים, וכו'.

לגבי "אבנים יקרות" - לא ברור שהכוונה לאבנים כבדות; ברוב ספר מלכים, הביטוי "אבן יקרה" נרדף לבשמים, זהב וכו', ומשמעו - אבן חשובה ביופייה ובנדירותה (כמו בלשון ימינו), לכן הגיוני שגם "אבנים יקרות" שנזכרו בקשר לבניין המקדש הן אבנים מיוחדות - יפות במיוחד או נדירות; וכך פירש רד"ק.

הפרעתוני: לענ"ד עקרון "התער של אוקהאם" אינו שייך לכאן כלל. הסבר של מילה כשהיא פעם במובן אחד ופעם במובן מושאל, הוא פשוט יותר מאשר דחיקת הפסוקים שיכוונו לאותה משמעות, ומתאים עם טבע הלשון, המתפתחת והולכת כידוע לכולנו.

לגבי "אבנים יקרות" - בכל מקרה אי אפשר לפרש במובן הרגיל, שהרי הבית לא נבנה מאבני בדולח. על כן הבאתי את הפירוש (שראיתי איפשהו, אולי בדעת מקרא), שנראה הגיוני וגם מתאים עם הארמית.

אראל: בסדר, נעזוב את התער של אוקאם. עדיין נראה לי שמבחינה הסתברותית יש יותר הגיון לייחס למילה את המשמעות המקובלת שלה בשאר התנ"ך, מאשר לייחס לה משמעות חדשה בכל פסוק. כמובן שיש להתחשב גם בגורמים נוספים:
http://www.tora.us.fm/math/hstbrut_mutnt.html
(שם התייחסתי גם ל"אבנים יקרות")