אדם אוהב להתחרט...ואלהים "לא ינחם"...

מאת: רמי ניר

אל:

כדאי לראות נכון את ההבדלים...

להתחרט זה לא בדיוק "לְהִנָּחֵם"...ומתועד - כדלקמן:

"וְגַם נֵצַח יִשְׂרָאֵל לֹא יְשַׁקֵּר וְלֹא יִנָּחֵם"
"כִּי לֹא אָדָם הוּא לְהִנָּחֵם"...
(שמואל א' טו' 29)

כלומר..."לְהִנָּחֵם"...זה למצוא נחמה...

***

אמנם...אדם אוהב להתחרט...

לכן 2500 שנה...טוען היהודי כי יש "לחזור בתשובה"...

אולם הושע (יא' 5) מדבר "ישר"..."כִּי מֵאֲנוּ לָשׁוּב"...

כלומר, יש פרוט איך ללכת קדימה..."לָשׁוּב":

"זִרְעוּ לָכֶם לִצְדָקָה"
"קִצְרוּ לְפִי-חֶסֶד"
"נִירוּ לָכֶם נִיר"
"וְעֵת לִדְרוֹשׁ אֶת-יְהוָה"
"עַד-יָבוֹא וְיֹרֶה צֶדֶק לָכֶם"...
(הושע י' 12)

איך שלא יהיה...היהודי יצטרך יום אחד..."לָשׁוּב":

***

אלהים...לא מתחרט...ולא מחפש דרכים של נחמה..."לְהִנָּחֵם"...

אלהים...הוא "אל מלא רחמים"...לא רק אחרי מותו של האדם...

אלהים...גם מסוגל לשנות את דעתו..."לֹא אֶעֱשֶׂה חֲרוֹן אַפִּי"...(הושע יא' 9)