לכאורה רשימת היוחסין של דן לא מופיעה בספר דברי הימים
אבל למעשה מסתבר שכן
דן כבן הבכור של בלהה שפחת רחל, מופיע לאחר יחוסי בני רחל - יוסף ובנימין
ולפני אחיו הצעיר נפתלי (מלבד בספר במדבר, שאז מופיע אחריו אשר)
במדבר כו42: (אחרי יחוסי בנימין) :
אלה בני דן למשפחתם לשוחם משפחת השוחמי אלה משפחת דן למשפחתם
בראשית מו23-24: (אחרי יחוסי בנימין) :
ובני דן חשים
: ובני נפתלי יחצאל וגוני ויצר ושלם
דברי הימים א ז12-13:
ושפם וחפם בני עיר (עד כאן יחוסי בנימין)
חשם בני אחר
: בני נפתלי יחציאל וגוני ויצר ושלום בני בלהה.
צריך להיות לדעתי :
חשם בני {דן} אחד (ר/ד נוטות להתחלף בגלל דמיון צורתם)
--
אם השם הנכון הוא
שוחם אז אפשר להסביר את שמו כך:
במצרים האלה בדמות לביאה נקראה סחמ.ת - סחם / שחם = אריה
שבט דן קשור לליש = אריה (ולשיטתי יש לליש גם משמעות של שועל ותן)
על שבט דן נאמר:
דברים לג22:
ולדן אמר דן גור
אריה יזנק מן הבשן
--
שבט דן (משפט) קשור כנראה למזל מאזניים
מה הקשר לאריה? מסתבר שאולי הכוונה לקבוצת הכוכבים שהיום נקראת זאב
במצרים הקבוצה צוירה כאריה טורף
בספר המתים המצרי, אחרי שהאדם מת, שוקלים את ליבו
ואם נמצא חייב, האריה הזה טורף אותו
גם בערבית הקבוצה נקראה סבע = אריה
ובעברית זה בטח שבע, מכאן הקשר בין שבע (מזל מאזנים הוא שביעי) לבין שביעה..
--
ואם שמו הנכון הוא
חושים / חושם, אז לאור המדרש / מסורת שהוא היה חרש ואולי גם אילם
נראה שהשם חושם מלשון לחשות = לשתוק (ובהשאלה גם להבליג וכדומה) (חרש זה גם שקט, "עד מתי תחרישו?")
תלמוד בבלי סוטה פרק א - המקנא: חושים בריה דדן תמן הוה ויקירן ליה אודניה {= כבד אוזנים / כבד שמיעה}..
בראשית רבה (תיאודור-אלבק) פרשה צז:..עד שהוא הולך בא חושים בן דן והיה חרש..
פרקי דרבי אליעזר (היגר) - "חורב" פרק לח:.. חושים בן דן היה פגום באזנו ובלשונו..
--
העיר ליש נקראה גם לשם ואולי גם לשע
ולזה כנראה רומז הפסוק שנאמר על דן:
בראשית מט18:
לישוע תך קויתי ה'