מים קרים על נפש עייפה, ושמועה טובה מארץ מרחק

קוד: ביאור:משלי כה25 בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת: אראל

אל: סגלות משלי

משלי כה25: "מַיִם קָרִים עַל נֶפֶשׁ עֲיֵפָה, וּשְׁמוּעָה טוֹבָה מֵאֶרֶץ מֶרְחָק"

מים קרים, הנשפכים על נפש עייפה (צמאה ויבשה), מרעננים ומחיים אותה;   כך גם שמועה טובה, דרישת-שלום המגיעה מארץ מרחק, מרעננת את השומע ומחיה את רוחו.

עצות

1. "אם תראה אותו, תמסור לו דרישת שלום". כמה פעמים ביקשו מאיתנו למסור דרישת שלום, ואנחנו שכחנו? דרישת שלום נראית דבר קטן וחסר-חשיבות, אבל לפעמים יש לה חשיבות רבה:

כמו מים קרים הרוחצים ומרעננים נפש עייפה, כך שמועה טובה, דרישת שלום המגיעה מקרובי-משפחה או ידידים הנמצאים בארץ מרחק, ולכן יש להתייחס ברצינות גם לד"ש קטן.

בעבר, כשאמצעי התקשורת והתחבורה היו פחות משוכללים מאשר היום, היתה חשיבות הרבה יותר גדולה לדרישת שלום. אבל גם היום, כשהמרחקים התקשורתיים והגיאוגרפיים נעשו 'קצרים' יותר, עדיין יש מרחקים אחרים שמפרידים בינינו. ייתכן, למשל, שהיחסים בין אדם לרעהו נעשו קרירים יותר, ולא נעים לו להתקשר אליו ישירות, ולכן הוא מבקש למסור לו דרישת שלום דרכנו. זה לוקח בסה"כ 10 שניות - אז למה שלא נעשה זאת? 

2. ניתן לדרוש את הפסוק גם על מרחק שכלי ורוחני. יש אנשים רחוקים מתורה, שיש להם רק מעט הזדמנויות ללמוד תורה, וגם כשהם לומדים - לא תמיד מבינים. מי שמביא אליהם שמועה טובה - דבר-תורה טוב ומעניין - מארץ מרחק - מארץ התורה הרחוקה מהם - מחיה את נפשם כמו מי ששופך מים קרים על נפש עייפה. ולכן, כל מי שיודע להגיד שמועה טובה צריך לעשות זאת, לא להתבייש.

דקויות

המילה על מלמדת שהכוונה למי רחצה ולא למי שתיה. מכאן שהמושג עינוי נפש כולל גם הימנעות מרחצה, ומכאן שביום הכיפורים אסור להתרחץ (ר' יצחק, תלמוד בבלי, יומא עז.).

בברכה שמברכים בבית הכנסת בשבת לפני ראש חודש אומרים "לבשורות טובות ולגשמים בעיתם" - הסמיכות בין בשורות טובות לבין גשמים נובעת מהפסוק שלנו (רבי ברכיה בשם רבי לוי, תלמוד בבלי, ברכות סה.). מכאן למדו גם, שכאשר יורד גשם, או כאשר אדם מקבל בשורה טובה, יברך "ברוך הטוב והמיטיב" (ירושלמי ברכות פ"ט ה"ב).

תגובות