לא לקנא בהנאות של החוטאים

קוד: ביאור:משלי כג17 בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת: אראל

אל: סגלות משלי

משלי כג17: "אַל יְקַנֵּא לִבְּךָ בַּחַטָּאִים, כִּי אִם בְּיִרְאַת ה' כָּל הַיּוֹם"

אל תשמור בליבך רגשות של קנאה באנשים חוטאים המבלים את ימיהם בתאוות ותענוגים, אלא מלא את ליבך כל היום רק ביראת ה', וקנא רק באנשים שיש בליבם יראת ה' כל היום -

עצות

אנשים ישרים וחרוצים, שעובדים קשה לפרנסתם, עלולים לקנא באנשים עצלים שעוסקים כל היום בהנאות ובילויים. ספר משלי מלמד שלא לקנא:

חטאים = חוטאים, אנשים העושים רע מתוך יצר ותאוה;   אל יקנא לבך בחטאים = אל תקנא בחוטאים, שכביכול "נהנים מהחיים".

במקום לקנא בחוטאים, כי אם ביראת ה' כל היום:

1. הפנה את הלב שלך רק ליראת ה', עסוק רק ביראת ה' ולא בקנאה: "רק עסוק כל היום ביראת ה' ואל תפן אל הצלחתם, כי שלך טובה משלהם" (מצודת דוד), "ואמנם יש לדקדק, שהיה לו לומר 'כי אם ביראי ה' כל היום', כדי שהלשון יהיה מכוון אל מה שאמר בתחילה: אל יקנא ליבך בחטאים. אבל העניין הוא, לרמוז שקנאתו תהיה על ההשראה הקדושה, שלא תזוז ממנו ולא תסתלק מעליו מפני העוונות" (רמ"ד וואלי).

2. הפנה את מידת הקנאה שלך לקנאה ביראי ה': "אם יראֶה יראַת ה', ויתאוה אל מעשה האנשים יראה ה', וקנאה זו תקנן בליבו כל היום" (מלבי"ם). "וזאת מחובת הצדיק, שלא תיפרד ולא תסור מלבבו מחשבת יראת ה' והקנאה והחשק להגיע לשלמות הכל, ולא ירפה החשק והתאוה הזאת מן בוקר ועד ערב" (רבי יונה); "והקנאה תעורר מדנים עם יצרך הרע להכניעו" (הגאון מווילנה).

במקום לקנא בחטאים, חשוב על העתיד -

משלי כג18: "כִּי אִם יֵשׁ אַחֲרִית, וְתִקְוָתְךָ לֹא תִכָּרֵת"

- כי אם יש בליבך מודעות ל אחרית (העתיד), ולא רק להנאות רגעיות, אז התקוה שלך, לחיות חיים טובים וארוכים, תצמח ותגדל כמו עץ שאיננו נכרת, ובסופו של דבר גם תחיה וגם תיהנה יותר מהם.

/ - כי אם (אלא), בניגוד למה שהחוטאים חושבים, יש אחרית, המציאות תשתנה ותהיה אחרת, ולך - הירא את ה' - יש תקוה שתישאר באותה תקופה ולא תיכרת.

עצות

3. אחרית = תקופה מאוחרת יותר בחיים;   כי אם יש אחרית = כי אם יש בליבך מחשבות על תקופות מאוחרות יותר בחייך, ולא רק על הנאות רגעיות, אז - ותקותך לא תכרת = התקוה שלך, לחיות חיים טובים וארוכים, תצמח ותגדל כמו עץ שאיננו נכרת, ובסופו של דבר גם תחיה וגם תיהנה יותר מהם. 

"למה הדבר דומה? יש חולים סופניים, שלוקחים אותם לטיסה בשמי הארץ ועושים להם מופעים של זמרים וכו' ומפנקים אותם מאד וכולנו מבינים מדוע. אדם שמסתכל מהצד ולא מכיר במי מדובר, אומר לעצמו 'הלוואי וגם אני הייתי יכול להיות בקבוצה הזאת שמקבלים את כל ההנאות האלו בחינם, ויש להם הכל בשפע ומפנקים אותם...'. אך אם נגלה לו במי מדובר - הוא מייד יתחרט ויאמר: 'חס ושלום! אני לא מקנא בהם בכלל.. שייהנו להם המסכנים הללו.. אותי תשאיר איך שאני - אין לי תלונות.." (הרב רונן חזיזה, 5 דקות תורה ביום, י"ח סיון ה'תשס"ט).

4. אחרית גם מלשון אחריות - מחשבה על העתיד ותכנון לטווח ארוך;   מכאן, על-דרך הדרש: כי אם יש אחרית = אם יש לך אחריות, אם אתה לוקח אחריות על חייך ופועל כדי לשפר אותם, ולא מקנא בחיים הטובים שיש לאחרים, אז ותקותך לא תכרת.

רגש הקנאה הוא חיובי כאשר הוא מוביל את האדם לקחת אחריות על חייו ולשפר אותם; הוא מזיק רק כאשר הוא גורם לאדם להטיל את האחריות על אחרים - המחשבה ש"מה שאין לי ויש לאחר, זה לא מסיבתי" (דוד אקסלרוד). דוגמה לקנאה שלילית ניתן ללמוד מרחל אמנו, בראשית ל1: "וַתֵּרֶא רָחֵל כִּי לֹא יָלְדָה לְיַעֲקֹב, וַתְּקַנֵּא רָחֵל בַּאֲחֹתָהּ, וַתֹּאמֶר אֶל יַעֲקֹב 'הָבָה לִּי בָנִים וְאִם אַיִן מֵתָה אָנֹכִי!'"; קנאה זו עוררה את כעסו של יעקב, בראשית ל2: "וַיִּחַר אַף יַעֲקֹב בְּרָחֵל, וַיֹּאמֶר 'הֲתַחַת אֱלֹהִים אָנֹכִי אֲשֶׁר מָנַע מִמֵּךְ פְּרִי בָטֶן?!'" - מדוע את מטילה את האחריות עליי? ה' הרי מנע ממך פרי בטן, אז קחי אחריות על החיים שלך ופני אל ה' ישירות - "כי אם יש אחרית, ותקוותך לא תיכרת ".

הקבלות

אל יקנא לבך בחטאים

ישנם פסוקים נוספים העוסקים באיסור קנאה. הפסוקים האחרים מדברים על קנאה ברשעים, העושים רע במזיד מתוך כוונה רעה, והפסוק שלנו מדבר על קנאה בחטאים, העושים רע מתוך כוונה ליהנות, ולכן מסתבר שגם הקנאה כאן היא קנאה בהנאה.

גם הפסוקים הבאים מביאים דוגמה להנאה רגעית שמאפיינת אנשים חוטאים, ולתוצאה השלילית הנובעת ממנה, משלי כג19-21: "שְׁמַע אַתָּה בְנִי וַחֲכָם, וְאַשֵּׁר בַּדֶּרֶךְ לִבֶּךָ. אַל תְּהִי בְסֹבְאֵי יָיִן, בְּזֹלֲלֵי בָשָׂר לָמוֹ. כִּי סֹבֵא וְזוֹלֵל יִוָּרֵשׁ, וּקְרָעִים תַּלְבִּישׁ נוּמָה." הם לא שומעים, אבל אתה תשמע ואל תהיה כמותם, כי סופם יהיה רע.

וגם בהמשך הפרק מדובר על האחרית השלילית של השתיין,  משלי כג31-32: "אַל תֵּרֶא יַיִן כִּי יִתְאַדָּם... אַחֲרִיתוֹ כְּנָחָשׁ יִשָּׁךְ, וּכְצִפְעֹנִי יַפְרִשׁ" (פירוט).

דקויות

כי אם

המשפט "כי אם יש אחרית" כפשוטו הוא קשה - מה משמעות התנאי "אם", הרי ברור שיש אחרית, לכל דבר יש אחרית! המפרשים הציעו כמה פירושים:

1. "אם זה משמש בלשון אשר, כלומר: אשר בעבור זה יש אחרית תקוה אליך" (רש"י).

  • אולם, לפי זה לכאורה המילה 'אם' מיותרת, והיה אפשר לכתוב "כי יש אחרית".
2. "כי באמת יש אחרית ביראת ה'. עניין כי אם - באמת בלי ספק, וכן " כי אם יהיה לבער קין ", "אם רחץ ה' את צאת בנות ציון ", "כי אם שישו וגילו עדי עד "" (רבי יונה).

3. אפשר לפרש את התנאי כפשוטו, כמתייחס ללב הנזכר בפסוק הקודם: אם בליבך יש מחשבה על האחרית, אז תקותך לא תיכרת: "כשיש קנאה ביראת ה'... באחרית ימיך, אז ותקותך לא תיכרת, כי נאמן הוא בעל מלאכתך שישלם לך שכר פעולתך" (הגאון מווילנה).

4. ואפשר גם לפרש כי אם = אלא, כמו בפסוק הקודם "כי אם ביראת ה' כל היום". לפי זה, כי אם יש אחרית = בניגוד למה שהחוטאים חושבים, לכל פעולה יש סוף ותוצאה, והתוצאה עלולה להיות מרה. אך בניגוד אליהם ותקותך לא תיכרת = התקוה של אדם ירא ה' היא נצחית ולא תיגמר.

הקבלות

יש אחרית

הביטוי יש אחרית מתאר את שכרם של יראי ה', והוא מזכיר את השכר של אוהבי ה' ב משלי ח21: "לְהַנְחִיל אֹהֲבַי יֵשׁ, וְאֹצְרֹתֵיהֶם אֲמַלֵּא" (פירוט).

תגובות