שוחה עמוקה פי זרות, זעום ה' ייפול שם

קוד: ביאור:משלי כב14 בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת: אראל

אל:

משלי כב14: "שׁוּחָה עֲמֻקָּה פִּי זָרוֹת, זְעוּם ה' יפול[יִפָּל] שָׁם"

שיחות-נפש של איש עם נשים זרות (שאינן אשתו) הן כמו שוחה (חפירה) עמוקה - הן מושכות את הלב וקשה להתנתק מהן;   מי שה' זעם עליו, ומרגיש מרוחק מה', עלול להתפתות לחפש אהבה אצל נשים זרות, וליפול בשוחה זו.

עצות

ספר משלי מזהיר את האדם מפני התמכרות לדיבורים שיש בהם פיתוי:

שׁוחה = בור, חפירה המשמשת כמלכודת;   זרות = נשים אחרות, שאינן אשתו;   שוחה עמוקה פי זרות = כשאדם מדבר עם נשים זרות, הדבר משול לכניסה לתוך בור עמוק - קל להיכנס אבל קשה לצאת. השיחה סוחפת את האדם, הוא מתמכר ושוכח את אשתו ואת מקומו בעולם.

זעום = מלשון זעם, כעס וקללה;   זעום ה' = מי שה' כעס עליו, הביא עליו קללה;   זעום ה' יפול שם = אדם שה' כעס עליו והביא עליו קללה, עלול בקלות להתפתות ליפול לתוך שיחה עם נשים זרות. הוא מרגיש שה' לא אוהב אותו ומחפש אהבה במקום אחר.

הפסוק בא להזהיר את האדם: אם אתה מרגיש שה' כועס עליך, אל תדבר עם נשים זרות - אתה עלול ליפול ולהתמכר ולאבד את דרכך בחיים. הפתרון הוא לעלות אל ה' ולא לרדת וליפול לתוך בור!

דקויות

שוחה עמוקה

1. שוחה = חפירה או מלכודת, כמו ב ירמיהו יח20: "כִּי כָרוּ שׁוּחָה לְנַפְשִׁי".

2. שוחה - רומזת גם למילה שֹיחה, שאחת המשמעויות שלה היא פטפוט, דיבור סרק; כך פירש רש"ר הירש את המשנה "אל תרבה שיחה עם האישה" (אבות א ה)- אל תבזבז את הקשר עם האישה על פטפוטים. ככל שהשׂיחה יותר רדודה - השׁוחה יותר עמוקה.

פי זרות

1. פי זרות = שיחה עם נשים זרות. קשרים פסולים עם נשים נמשלו לשוחה עמוקה גם בפרק הבא, משלי כג27: "כִּי שׁוּחָה עֲמֻקָּה זוֹנָה, וּבְאֵר צָרָה נָכְרִיָּה".

2. פי זרות = גם דיבורים זרים, ניבולי פה: "אמר רבה בר שילא אמר רב חסדא: כל המנבל את פיו מעמיקין לו גיהנם, שנאמר שוחה עמוקה פי זרות. רב נחמן בר יצחק אמר: אף שומע ושותק, שנאמר זעום ה' יפול שם" (תלמוד בבלי, שבת לג.).

זעום ה' ייפול שם

1. המשפט מתאר את המצב הנפשי שעלול לגרום לכך שהאדם יפול לתוך שיחה עם נשים זרות - כשה' לא אוהב אותו הוא מחפש אהבה אצל נשים; וייתכן שזו כוונת רש"י: "מי שהקב"ה שונאו, נופל ונכשל בה".

2. וייתכן שהמשפט מתאר עונש - כשה' זועם על מישהו, הוא גורם שייפול לתוך שיחה עם נשים זרות: "מי שה' זעם עליו וחפץ במיתתו הוא נכשל בה, כי לא יאיר עיניו בתחלת הפתוי להבין סכלות הדבר וכזביו" (מצודת דוד).

  • אך לפי זה, אין לאדם בחירה חופשית, ולא ברור מה המשמעות המעשית של הפסוק.
3. ויש שפירשו הפוך "מי שנופל לתוך שיחה עם זרות - ה' זועם עליו", כלומר, לא רק שהוא נופל לבור, הוא גם לא יצליח להיחלץ משם, כי ה' כועס עליו על כך שהפיל את עצמו לבור זה (הגאון מווילנה);
  • אך לפי זה היה ראוי לכתוב "הנופל שם זעום ה'".
4. בלשון ימינו, המילה זעום משמעה גם: קטן, אולי מתוך הבנה דרשנית של מיכה ו10: "עוֹד הַאִשׁ בֵּית רָשָׁע אֹצְרוֹת רֶשַׁע וְאֵיפַת רָזוֹן זְעוּמָה". לפי זה, היה אפשר לפרש: "מי שהאמונה שלו בה' היא קטנה וזעומה - רק הוא ייפול שם ".
  • אולם, המשמעות המקובלת של המילה "זעום" בלשון המקרא היא, כפי שפירשנו, מלשון זעם וכעס.

הקבלות

אזהרות דומות נמצאות גם ב משלי ה3-4: "כִּי נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתֵי זָרָה, וְחָלָק מִשֶּׁמֶן חִכָּהּ; וְאַחֲרִיתָהּ מָרָה כַלַּעֲנָה, חַדָּה כְּחֶרֶב פִּיּוֹת" (פירוט), ועוד.

תגובות