לדבר רק עם האנשים הנכונים

קוד: מבנה משלי יג בתנ"ך

סוג: מבנה1

מאת: אראל

אל:

משלי יג 1-3:
"בֵּן חָכָם מוּסַר אָב, וְלֵץ לֹא שָׁמַע גְּעָרָה.
מִפְּרִי פִי אִישׁ יֹאכַל טוֹב, וְנֶפֶשׁ בֹּגְדִים חָמָס.
נֹצֵר פִּיו שֹׁמֵר נַפְשׁוֹ, פֹּשֵׂק שְׂפָתָיו מְחִתָּה לוֹ.
"

בפסוק 2 טוב לפתוח את הפה, ובפסוק 3 להיפך; הסיבה להבדל נמצאת בפסוק 1. הפסוקים מסודרים כטבלה:

  בֵּן חָכָם מוּסַר אָב   וְלֵץ לֹא שָׁמַע גְּעָרָה
  מִפְּרִי פִי אִישׁ יֹאכַל טוֹב, וְנֶפֶשׁ בֹּגְדִים חָמָס   נֹצֵר פִּיו שֹׁמֵר נַפְשׁוֹ, פֹּשֵׂק שְׂפָתָיו מְחִתָּה לוֹ

יש אנשים שכדאי לדבר איתם ולמתוח עליהם ביקורת - אנשים חכמים; כשמותחים עליהם ביקורת, הביקורת עושה פרי ומשפיעה לטובה גם על השומע וגם על הדובר:
מצד שני, יש אנשים שלא כדאי לדבר עמם כלל, כי הם לא יושפעו לטובה, הם רק יתעצבנו ויגרמו נזק למוכיח:

מקורות ופירושים נוספים

לפסוק 1: ניתן לפרש שהפסוק נותן הנחיה למחנכים - להוכיח את החכם ולהתעלם מהלץ; או שהוא מתאר סיבה - התלמיד נעשה חכם כשמוכיחים אותו, ונעשה לץ כשלא גוערים בו (פירוט).

לפסוק 2: פירשנו שהפסוק ממליץ לדבר ולא לשמור בבטן (כאשר השומע הוא חכם). ניתן גם לפרש שהפסוק מדגיש את התועלת שבדיבורים טובים והנזק שבדברי חמס (פירוט).

נפש = החיים.

תגובות