כי נוכח עיני ה' דרכי איש, וכל מעגלותיו מפלס

קוד: ביאור:משלי ה21 בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת: אראל

אל:

משלי ה21: "כִּי נֹכַח עֵינֵי ה' דַּרְכֵי אִישׁ, וְכָל מַעְגְּלֹתָיו מְפַלֵּס"

אחת ה עצות להינצל מנשים מפתות היא לפתח מודעות לנוכחות המתמדת של ה':

נוכח = בטווח ראיה; דרך = סדרת צעדים המובילים למטרה; נוכח עיני ה' דרכי איש = ה' רואה את כל הצעדים שהאדם משתמש בהם על-מנת להשיג את מטרותיו.

פֶּלֶס = מאזניים, וגם משל לשקילה ומדידה; מעגל = אופן-התנהגות מחזורי; וכל מעגלותיו מפלס = ה' שוקל ובוחן במיוחד את אופן ההתנהגות הקבוע של האדם.

ה' רואה את דרכיו של האדם, אך שוקל במיוחד את מעגלותיו. מכאן: חשוב לשמור על כשרות האמצעים שאנחנו משתמשים בהם כדי להשיג מטרות מסויימות, אך חשוב במיוחד לתקן את ההתנהגויות הקבועות שלנו, את סדר היום המחזורי שלנו - זה שבדרך-כלל אנחנו לוקחים כמובן מאליו.

מקורות ופירושים נוספים

פירשנו כמו רוב המפרשים, שהפסוק נועד להגדיל את המודעות:
  1. מודעות להשגחת ה': "ואל תאמר אין הקב"ה רואה מה אני עושה, תלמוד לומר כי נכח עיני ה' דרכי איש, מכאן אמרו חכמים דע מה למעלה ממך עין רואה ואזן שומעת" (ילקוט שמעוני, וכן ב מדרש משלי).
  2. מודעות ל"ניהול החשבונות" של ה': "ה'... שוקל דרכיו, ויודע כמה עונות וכמה זכיות בידו" (רש"י).
  3. מודעות לשכר ועונש: "ופן תאמר מי רואני? לזה אמר דע כי מול עיני ה' דרכי איש ומיישר מעגלותיו אל הגמול, רוצה לומר, משלם מדה במדה לדעת שבגמול באה ולא במקרה" (מצודות, וכן  רלב"ג).
  4. מודעות לאי-ודאות: "רבי יונתן אייבשיץ הלך פעם בדרך. עבר שם המלך ושאלו 'לאן אתה הולך?', השיב לו 'איני יודע'. כעס המלך ואמר 'איך ייתכן שאדם הולך ואינו יודע לאן?! אתה מזלזל במלך!!'. ציווה המלך על עבדיו והכניסו את הרב לבית הסוהר. לאחר שנרגע, ביקש המלך להוציאו מבית הסוהר ושאלו 'אמור נא לי, מדוע אמרת שאינך יודע לאן אתה הולך?' ענה הרב 'מתברר שצדקתי... הנה, אני רציתי ללכת לבית הכנסת, והגעתי לבית הסוהר... הרי שלא ידעתי לאן אני הולך... אילו היית שואל לאן אני רוצה ללכת - הייתי עונה לך, אבל לאן אני באמת הולך - לעולם לא אדע... הדבר נכון לגבי כל אדם - אף אחד אינו יודע לאן רגליו מוליכות אותו, רק ה' יודע את דרכו של האדם" (הרב רונן חזיזה, חמש דקות תורה ביום, ז תמוז ה'תשס"ט).

פסוקים דומים וקשורים

המושגים פלס, מעגלים ו דרך/אורח נזכרו בשני פסוקים נוספים בספר משלי. נקרא שוב את שלושת הפסוקים:
  • משלי ד26: "פַּלֵּס מַעְגַּל רַגְלֶךָ, וְכָל דְּרָכֶיךָ יִכֹּנוּ" (פירוט)
  • משלי ה6: "אֹרַח חַיִּים פֶּן תְּפַלֵּס, נָעוּ מַעְגְּלֹתֶיהָ לֹא תֵדָע" (פירוט)
  • משלי ה21: "כִּי נֹכַח עֵינֵי ה' דַּרְכֵי אִישׁ, וְכָל מַעְגְּלֹתָיו מְפַלֵּס"
ניתן להסביר את הקשר בין הפסוקים בכמה דרכים:

1. פלס מלשון פֶלֶס = כלי למדידת משקל: האדם צריך תמיד לשקול את מעשיו ומנהגיו, לבדוק ולבקר את עצמו בכל עת; לא לשמוע בקולה של האישה הזרה המפתה אותו לחגוג בלי לשקול את התוצאות; כי ה' בכל מקרה שוקל את כל מנהגיו של האדם. עדיף שהאדם יבחן את עצמו ויתקן את מעשיו בזמן, מאשר שיחכה עד שה' יבחן אותו ויגלה שהוא נכשל: "אם נעשה הדין למטה אין הדין נעשה למעלה. ואם לא נעשה הדין למטה הדין נעשה למעלה" (רבי אליעזר, דברים רבה ה), וכך פירש רבי נחמן מברסלב: "אדם שינהג במידותיו של הקב"ה וינהג במשפט עם עצמו... בודאי יחיה חיים טובים ולא ישלוט עליו שום דין, אלא הקב"ה ינהג איתו רק במידת הרחמים, כמו שנאמר: 'אִם אֵין דִּין לְמַטָּה יֵשׁ דִּין לְמַעְלָה '... אם האדם דן את עצמו למטה, אזי אין דנים אותו מלמעלה." (הרב שלום ארוש).

2. פלס מלשון מִפְלָס = קו גובה: האדם צריך תמיד לשאוף לעלות לדרגה גבוהה יותר בעבודת ה', אבל לא לנסות לעלות בדרכה של האישה הזרה, שהיא משל לעבודה זרה - דרך שמנוגדת לתורה. ה' בוחן את התעלותו הרוחנית של האדם משתי הבחינות - גם מבחינת השאיפה והמטרה, וגם מבחינת הדרך והאמצעים שהוא משתמש בהם (ע"פ גליה).

גם בספר ישעיהו נזכר רעיון דומה, ישעיהו כו7: "אֹרַח לַצַּדִּיק מֵישָׁרִים, יָשָׁר מַעְגַּל צַדִּיק תְּפַלֵּס"

ראו גם:


תגובות