אל תקנא באיש חמאס

קוד: ביאור:משלי ג31 בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת: אראל

אל:

גם כשנראה שהרשעים מתחזקים, אסור לקנא בהם וללכת בדרכיהם:

משלי ג31: "אַל תְּקַנֵּא בְּאִישׁ חָמָס, וְאַל תִּבְחַר בְּכָל דְּרָכָיו"

חמס = קלקול והשחתה בחומר או ברוח.

דרך = מנהג קבוע.

הפסוקים הקודמים תיארו ארבע דרכים של אנשים רעים, בדרגת חומרה הולכת ועולה (פירוט). הפסוק שלנו מלמד, שהבחירה היא בידינו - גם כאשר אנחנו רואים אנשים רעים מסביבנו, המתנהגים בדרכי חמס, ונראה לכאורה שאין לנו ברירה ואנחנו חייבים "להילחם נגדם בשיטות שלהם", זה לא נכון - הבחירה היא בידינו - אנחנו יכולים לבחור שלא ללכת בדרכיהם (ע"פ גליה).

הפסוק הבא מסביר מדוע:

משלי ג32: "כִּי תוֹעֲבַת ה' נָלוֹז, וְאֶת יְשָׁרִים סוֹדוֹ"

נלוז = עקום ונסתר. אדם הנוהג בדרכים עקומות ומושחתות, מכה והורג בסתר, מתועב על ה', ולעומת זאת:

סוד = א. חבורה מצומצמת, ב. דבר סתר.    ואת ישרים סודו = ה' אוהב את הישרים, הם שייכים ל"חבורה" המצומצמת המקורבת אליו, וזוכים שיגלה להם את סודותיו, סודות המדע והטבע, שבסופו של דבר יסייעו להם להתגבר על אנשי החמאס.

ואפשר לפרש נלוז גם מלשון זלזול: מי שמזלזל בחייו וברכושו של הזולת, ונוהג בדרכי חמס, מתועב על ה'; האופי הנלוז שלו יגרום לו לזלזל גם בדבר ה', ולכן לא יזכה לדעת את סודותיו (ע"פ גליה).

מקורות ופירושים נוספים

איש חמס

המפרשים פירשו שהכוונה לכל אדם שמעשיו מושחתים ומקולקלים. וחז"ל דרשו שהכוונה בפרט לנואף: "אל תקנא באיש - מדבר בנואף, שהוא בעת ששוכב עם אשת חבירו והיא מתעברה ממנו הוא גוזל ממון מבני בעל האשה ונותן לממזר, לפי שבעלה חושב בו שהוא בנו ואינו בנו ומנחילו עם בניו, ועל דבר זה נקרא הנואף איש חמס. מהו אל תקנא? שכל מי שרואה לנואף שהוא עושה תאות לבו עם אשת חבירו והיא מאכילתו ומשקתו, אל יקנא בשלוותו ואל יבחר בכל דרכיו."

בכיוון אחר פירשו חז"ל, שהכוונה לעמים הרשעים הפוגעים בישראל, ובפרט למלכות עשו (רומי):  "איש חמס - זה עשו הרשע: איש - כמה דתימא (בראשית כה, כז): "ויהי עשו איש יודע ציד", חמס - כמה דתימא (עובדיה א, י): "מחמס אחיך יעקב". ומהו שאמר אל תקנא? - לפי שהיה גלוי לפני הקדוש ברוך הוא שעתידין ישראל שיהיו משועבדים תחת אדום ויהיו דחוקים ולחוצים ביניהם ועתידים ישראל להתרעם על זאת... לפיכך אמר רוח הקודש על ידי שלמה אל תקנא באיש חמס, אל תקנאו בשלום עשו הרשע." (במדבר רבה יא א). ומעניין שגם בימינו, האויבים המרים ביותר שלנו שייכים לארגון ששמו חמאס.

פירשנו אל תבחר בכל דרכיו = אל תבחר להתנהג כמוהו. ויש שפירשו: אל תבחר בכל דרכיו = אל תתחבר אליו ואל תתקרב אליו, אל תלך באותן דרכים שהוא הולך בהן (ראו למשל ספר המידות השלם שער האהבה).

סוד ה'

פירשנו שהכוונה לסודות הבריאה, סודות המדע והטכנולוגיה, שמאפשרים לישרים להתגבר על אויביהם מבלי להשתמש בדרכי המרמה והאלימות שלהם.

ויש שפירשו שהכוונה לסודות נעלים ורוחניים יותר, סודות התורה והנבואה, כמו בפסוקים:

  • בראשית יח17: "וה' אָמָר 'הַמְכַסֶּה אֲנִי מֵאַבְרָהָם אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה?!'" (ראו מצודת דוד, בראשית רבה מט ב).
  • במדבר כג23: "כִּי לֹא נַחַשׁ בְּיַעֲקֹב וְלֹא קֶסֶם בְּיִשְׂרָאֵל, כָּעֵת יֵאָמֵר לְיַעֲקֹב וּלְיִשְׂרָאֵל מַה פָּעַל אֵל"
  • עמוס ג7: "כִּי לֹא יַעֲשֶׂה ד' ה' דָּבָר כִּי אִם גָּלָה סוֹדוֹ אֶל עֲבָדָיו הַנְּבִיאִים"
  • תהלים כה14: "סוֹד ה' לִירֵאָיו, וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם"

ישנם פסוקים נוספים המלמדים שה' קרוב יותר לאנשים בעלי מידות טובות:

  • תהלים לד19: "קָרוֹב ה' לְנִשְׁבְּרֵי לֵב, וְאֶת דַּכְּאֵי רוּחַ יוֹשִׁיעַ"
  • ישעיהו נז15: "כִּי כֹה אָמַר רָם וְנִשָּׂא שֹׁכֵן עַד וְקָדוֹשׁ שְׁמוֹ: מָרוֹם וְקָדוֹשׁ אֶשְׁכּוֹן וְאֶת דַּכָּא וּשְׁפַל רוּחַ, לְהַחֲיוֹת רוּחַ שְׁפָלִים וּלְהַחֲיוֹת לֵב נִדְכָּאִים"
גם חז"ל אמרו שה' מגלה את סודו רק לאנשים המצטיינים בתכונות מסויימות:
  • "אין הקב"ה משרה שכינתו אלא על חכם גבור ועשיר ועניו...". (רבי יוחנן, בבלי  נדרים לח.);
  • "אין מוסרין ראשי פרקים אלא לאב בית דין... והוא שלבו דואג בקרבו" (רבי זירא, חגיגה יג.), "אין מוסרין סתרי תורה אלא למי שיש בו חמשה דברים..." (רבי אמי, שם),
  • "המעלות המדותיות הם מצעים למעלות ההגיוניות, ולא יתכן שיושגו הגיוניות אמיתיות, כלומר: מושכלות שלמות, כי אם לאדם בעל מדות מוכשרות מאוד, אדם נוח ומיושב" (מורה נבוכים א לד).
  • "אחר שרצה השם יתברך לברוא את העולם הזה לכבודו, והסיבה התכליתית אצלנו בו למען יעבדוהו המין האנושי, יחוייב שימשך לאדם מאתו שפע למעלה מן השכל הנקרא שפע נבואיי, להשלים הנפש למען תאור באור החיים... ואין ספק שלמי שבא אליו זה השפע, יצטרך שיהיה שלם במעלות השכליות ובמעלות המדות, שאין ראוי שיחול רוח השם יתברך על האיש רע המדות,  כי תועבת ה' נלוז... ולזה הוא מאמר רבי יונתן שאין הקדוש ברוך הוא משרה שכינתו אלא על חכם ועניו, שהם כוללים מעלות השכליות ומעלות המידות." (דרשות הר"ן ה).

ראו גם:

מאמרים נוספים - באדיבות גוגל

תגובות