הקשב אזנך לחכמה - הטה לבך לתבונה

קוד: ביאור:משלי ב1 בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת: אראל

אל:

משלי ב1-2: "בְּנִי! אִם תִּקַּח אֲמָרָי, וּמִצְוֹתַי תִּצְפֹּן אִתָּךְ, לְהַקְשִׁיב לַחָכְמָה אָזְנֶךָ - תַּטֶּה לִבְּךָ לַתְּבוּנָה"

ה חכמה וה תבונה הן שתי אחיות, אולם לכל אחת מהן יש אופי שונה:

הפסוקים שלנו מקשרים בין שני הקטעים: בני, אם תקח ברצינות את הדברים שאמרתי לך, ואת המצוות שאומר לך עכשיו תצפון אתך (= תשמור בסתר לבך), להקשיב לאזהרותיה של החכמה מהפרק הקודם - כדאי לך להטות ליבך לתבונה. במקום להגיע למצב, שהחכמה תצטרך לקרוא לך ולהזהיר אותך - עדיף שתקרא בעצמך לתבונה.

עד כאן המשל; ובנמשל, החכמה והתבונה הן שני כישורים נפשיים:

הקטע הקודם מתאר את אזהרותיה של החכמה - האזהרות הנמצאות בכל הרחובות - התוצאות השליליות של הפתיות. כל מי שמסתובב בחוץ, רואה את גורלם המר של הפתיים, ואמור להסיק מכאן מסקנות לגבי חשיבות הלימוד והאחריות.

הפסוקים שלנו מסבירים, שיש דרך אחרת ללמוד - אחרי ש תקשיב לחכמה אזנך ותשמע על כשלונותיהם של הפתיים, עדיף ש תטה לבך לתבונה, תתבונן פנימה ותפתח מראש את הכישורים האישיים שלך, כך לא תגיע למצב שתצטרך ללמוד מכשלונות.


מקורות ופירושים נוספים

אם תקח אמריי

חכמי המדרש פירשו את הפתיחה בכמה דרכים:

  • בני - זכור שהמצוות מקשרות אותך אליי ומראות שיש לך ייחוס מלכותי: "אמר הקב"ה לישראל: אימתי אתם נקראים בני? כשתקחו אמרי. למה הדבר דומה? למלך, שאמר לו בנו 'סיימני בתוך המדינה שאני בנך', א"ל אביו 'מבקש אתה שידעו הכל שאתה בני - לבוש פורפירא שלי ותן עטרה שלי בראשך וידעו הכל שאתה בני'. כך אמר הקב"ה לישראל: 'מבקשים אתם שתהיו מסוימין שאתם בני? עסקו בתורה ובמצות והכל רואים שאתם בני'; הדא, אימתי אתם בני - משתקחו אמרי." (ר' יהודה בר שלום, דברים רבה ז ט; וכן רש"י, מצודות).
  • תקח - השתדל לזכות בכמה שיותר דברי חכמה ומצוות; אל תנסה "להיפטר" מהם, לקיים אותם במהירות כדי לצאת ידי חובה: "שלא יהיו דברי תורה בעיניך כאדם שיש לו בת בוגרת והוא רוצה להשיאה למי שמוצא, אלא בני אם תקח אמרי ומצותי תִּצְפֹּן אתך, אם יש לך זכות - קח!... מהו " אם תקח אמרי"? - אם יהא לכם זכות, אתם מקבלים את תורתי, שמלאכי השרת נתאוו לה ולא נתתי אותה להם" (רב הונא בשם ר' אחא, ויקרא רבה כה א, דברים רבה ז ט); פירוש זה מתאים לרעיון שנזכר בהמשך, משלי ב4: "אִם תְּבַקְשֶׁנָּה כַכָּסֶף, וְכַמַּטְמוֹנִים תַּחְפְּשֶׂנָּה" (פירוט); רעיון דומה נמצא ב משלי ג18: "עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ, וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר" (פירוט), וב משלי י8: "חֲכַם לֵב יִקַּח מצות, וֶאֱוִיל שְׂפָתַיִם יִלָּבֵט" (פירוט).
לפי חכמי המדרש, כל הפסוקים הללו הם דברי ה' לעם ישראל בשעת מתן תורה:
  • "בני, אם תקח אמריי - אמר הקב"ה לישראל על הר סיני: אם זכיתם להצפין ולקבל תורתי ולעשות אותה, אני מציל אתכם משלוש פורעניות: ממלחמת גוג ומגוג, ומחבלו של משיח, ומדינה של גיהנם. ומצוותי תצפון איתך - אם זכיתם לצפון דברי תורה, אני משביע אתכם מטוב הצפון אשר צפנתי לעתיד לבוא, שנאמר (תהלים לא כ): "מה רב טובך אשר צפנת ליראיך [פעלת לחסים בך נגד בני אדם]". אמר הקב"ה: אני אודיע לאומות העולם לעתיד לבוא כל אותה הטובה אשר אני מיטיב אתכם, על מנת שתקשיבו אזניכם לדברי תורה, הה"ד להקשיב לחכמה אזנך וגו', הא כיצד? כי אם לבינה תקרא" (מדרש משלי (בובר) ב א).
  • "ומהו מִצְוֹתַי תִּצְפֹּן אִתָּךְ? אמר ר' אבא בר כהנא: אמר הקב"ה: אתם צופנים לי תורה ומצות בעולם הזה, ואני צופן לכם שכר טוב לעולם הבא, שנאמר (שם לא, כ) "מה רב טובך אשר צפנת ליראיך"." (דברים רבה ז ט)

חכמה ותבונה

גם הרלב"ג פירש, שהתבונה היא כישרון מתקדם יותר מהחכמה: "בני אם תקח - אמרה עוד החכמה, על צד המשל: בני! אם תקח אמריי שהוריתיך במה שקדם, ותשמור אתך מצוותי, להקשיב לחכמה אזנך וגו' - להקשיב אזנך לחכמה - ללמוד אותה מהיודעים, עם מה שיישיר אותך לחשוק ולחקור בה מהשיג לה, ויראה מהחכמה בדברים עצמיים כמו שזכרנו, ואחר שתדע החכמה - תטה לבך לדעת התבונה" (רלב"ג).

פסוקים דומים ומנוגדים

מבנה הפרק - לקרוא לתבונה מכמה סיבות.

בפרק א, החכמה קוראת לאדם, ובפרק ב, האדם צריך לקרוא לתבונה שבתוכו; אולם הניגוד הזה שבין חכמה לתבונה אינו מתקיים בפרקים אחרים:
  • משלי ז4: "אֱמֹר לַחָכְמָה 'אֲחֹתִי אָתְּ', וּמֹדָע לַבִּינָה תִקְרָא" - האדם צריך לפנות גם לחכמה, כמו לבינה.
  • משלי ח1: "הֲלֹא חָכְמָה תִקְרָא, וּתְבוּנָה תִּתֵּן קוֹלָהּ", גם התבונה קוראת, כמו החכמה.

ישנם פסוקים נוספים המלמדים ש חכמה מקבלים דרך האזניים, ותבונה מקבלים דרך הלב.

לגבי הפתיחה, ראו עוד פתיחות של קטעים בספר משלי.

מאמרים נוספים מתוצאות החיפוש ב גוגל

  • בשבילי התנ"ך: שכך אמר להם משה: כשתהיו למדין התורה, היו ממצין אותה כולה. לכך נאמר: כל המצוה אשר אנכי מצוך היום תשמרון לעשות למען תחיון. זה שאמר הכתוב: בני אם תקח אמרי (מש' ב א). (cache)
  • מכללת לפשיץ: הפן האישי מתבטא בלשונן של העצות - "בני אם תקח אמרי להקשיב לחכמה אזנך..." (ב, א-ב). אין מדובר כאן בהאזנה ספונטנית ישירה של התלמיד לחכמה, אל בשכנוע אישי לעשות כך. (cache)
  • לפי הרב הנזיר, הפסוק מסמל את ההגיון העברי השמעי - הגיון שמדגיש את ההקשבה והשמיעה (ראו הערות על ההיגיון העברי השמעי של הרב הנזיר. האומנם עברי?).
  • תלמוד או מעשה: 28 אוקטובר 2011 ... מצד אחד, פותח שלמה המלך את דבריו בהמלצה החמה "לדעת חכמה ומוסר, להבין אמרי בינה" (א: 2); ו" להקשיב לחכמה אזנך, תטה לבך לתבונה" (ב: 2), ברם מצד שני ... (cache)
  • עדן טבע - לשמור על הלב: 3 ינואר 2010 ... להקשיב לחכמה אזנך, תטה לבך לתבונה" (משלי ב). "לב נבון יבקש דעת, ופני כסילים ירעה אולת "" (משלי טו). "לב אדם יחשב דרכו, וה' יכין צעדו" (משלי טז). "לב חרש ... (cache)

תגובות