מטרת החכמה - יצירה

הפסוקים הקודמים (פסוקים 19-20) מלמדים שה' ברא את העולם בחכמה. הפסוק שלנו מתחיל במילה "בני" ורומז שהקורא צריך להמשיך את מעשי הבורא, כמו בן הממשיך ובונה את מעשי הוריו (ע"פ גליה):

1. "אפילו ה', בכבודו ובעצמו, לא יצר את העולם באופן ספונטני, אלא יסד אותו בחכמה, כונן ותיכנן אותו בתבונה, ומילא אותו תוכן בדעת. לכן גם אתה, בני, אל תחשוב שאתה מסוגל לבנות את חייך באופן ספונטני, "לזרום" ולקוות שהכל יסתדר מעצמו, אלא תכנן את כל חייך בחכמה, תבונה ודעת!" (ע"פ רש"י, מצודות, דעת מקרא).

2. "ה' לא שמר את חכמתו לעצמו, כתיאוריה בלבד, אלא השתמש בה באופן מעשי, כדי לברוא עולם: בחכמה - יסד ארץ, בתבונה - כונן שמים, ובדעת - מילא את העולם בתוכן. ממעשי הבורא אנחנו מבינים כי "לא המדרש עיקר אלא המעשה". לכן גם אתה, בני, אל תחשוב שהחכמה נועדה ללימוד ועיון בלבד, אלא השתמש בה כדי לבנות וליצור. קיבלת חכמה כדי שתשתמש בה בעולם המעשה!".

3. "ה' השקיע בעולם הרבה חכמה תבונה ודעת. בני, תעריך! כשאתה מתבונן בעולם, שים לב לחכמה האלהית הטמונה בכל פרט, שמור על העולם יפה ותקין, ואל תקלקל אותו".

לפי שלושת הפירושים הללו נפרש את הביטויים בפסוק.

אל ילוזו מעיניך

המילה ילוזו מזכירה את המילה נלוז שהיא הפוכה מישר, משלי ג32: "כִּי תוֹעֲבַת ה' נָלוֹז וְאֶת יְשָׁרִים סוֹדוֹ" (פירוט), נלוז הוא אדם הפועל בדרכים נסתרות ועקומות;   לפי זה, ילוזו = ייסתתרו ויתעקמו, ואל ילוזו מעיניך = אל תתן לחכמה ולתבונה להיות נסתרות ועקומות מעיניך:

• לפי פירוש 1: אל תתן לחכמה ולתבונה להסתתר ממך! שים אותן מול עיניך כדי שתוכל לתכנן את חייך על-פיהן (רש"י).
• לפי פירוש 2: אל תתן לחכמה ולתבונה להתעקם מנגד עיניך אל תוך ליבך ולהישאר בעולם התיאורטי בלבד! השאר אותן תמיד בחוץ, מול עיניך, כך שתוכל ליישם אותן בעולם המעשה. 
• ולפי פירוש 3: אל תתן לעולם החומר להסתיר מעיניך את החכמה האלהית הטמונה בכל פרט בבריאה! "ילוזו" מזכיר גם את המילה "illusion" - אשליה; החומריות היא לפעמים אשליה, בעולם יש חכמה מעבר למה שנראה לעין (ע"פ גליה).

נצור תושיה ומזימה

המילה נצור מציינת שמירה פעילה, השגחה; תושיה היא תכנית שמטרתה לעזור ולהועיל ומזימה היא תכנית שמטרתה לפגוע ולהזיק.  מכאן, נצור תושיה ומזימה = השגח היטב על כל תושיה מועילה ועל כל מזימה מזיקה:

• לפי פירוש 1: בעזרת החכמה, התבונה והדעת תוכל לשמור ולהשגיח על התוכניות שלך ושל אחרים, תוכל לדעת מתי התוכניות מועילות ומתי הן עלולות להזיק, תוכל לדעת מתי להיעזר בהם ומתי להישמר מהם.
• לפי פירוש 2: שמור וזכור תמיד את המטרה המעשית שלשמה קיבלת חכמה: השתמש בחכמה כדי ליצור תוכניות מועילות כשצריך, וגם כדי לתכנן תוכניות מזיקות כשצריך: תושיה בעת שלום, ומזימה בעת מלחמה. אל תסתפק בחכמה בינה ודעת תיאורטיים, אלא דאג שיהיו לך גם הצדדים המעשיים - תושיה ומזימה.
• ולפי פירוש 3: שמור היטב על העולם שקיבלת, אל תקלקל אותו כי הוא נברא בחכמה ומחשבה רבה!

וכן אמרו חכמי המשנה: "בעשרה מאמרות נברא העולם. ומה תלמוד לומר, והלא במאמר אחד יכול להבראות? אלא, להפרע מן הרשעים שמאבדין את העולם שנברא בעשרה מאמרות, ולתן שכר טוב לצדיקים שמקימין את העולם שנברא בעשרה מאמרות" (משנה אבות ה א).   הרשעים הם אנשים הגורמים במעשיהם לאיבוד העולם. העולם נברא בעשרה מאמרות ללמדנו, שכל פרט ופרט בו חשוב, למשל:    האור והשמים נבראו במאמר - ולכן מי שמזהם את האויר ומחשיך את העולם הוא רשע;    בעלי החיים בים, באויר וביבשה נבראו במאמר - ולכן מי שמכחיד אותם הוא רשע;   וכו'.  ומצד שני,  כל מי שפועל כדי לקיים ולשמור על העולם, ובפרט על כל אחד מחלקי הבריאה שנבראו במאמר - הוא צדיק ויקבל שכר טוב.