תאריכים במגילת אסתר

קוד: תאריכים במגילת אסתר בתנ"ך

סוג: פרטים2

מאת: אראל

אל:

במגילת אסתר נזכרו תאריכים רבים:

• א1: ויהי בימי אחשורוש... בשנת 3 למולכו עשה משתה לכל שריו ועבדיו, חיל פרס ומדי... בהראותו את עושר כבוד מלכותו ואת יקר תפארת גדולתו; ימים רבים, 180 יום. ובמלאות הימים האלה, עשה המלך לכל העם הנמצאים בשושן הבירה למגדול ועד קטן משתה 7 ימים: בחצר גינת ביתן המלך.

• א10: ביום ה- 7 , כטוב לב המלך ביין – אמר... להביא את ושתי המלכה לפני המלך...

• ב16: ותילקח אסתר אל המלך אחשוורוש, אל בית מלכותו, בחודש ה- 10, הוא חודש טבת, בשנת 7 למלכותו .

• ג7: בחודש ה- 1, הוא חודש ניסן , בשנת 12 למלך אחשוורוש : הפיל פור הוא הגורל לפני המן, מיום ליום ומחודש לחודש שנים עשר -- הוא חודש אדר... וייקראו סופרי המלך בחודש הראשון, ב- 13 יום בו , וייכתב ככל אשר ציווה המן...

• ד10: ותאמר אסתר להתך, ותצווהו אל מרדכי: 'כל עבדי המלך ועם מדינות המלך יודעים, אשר כל איש ואישה אשר יבוא אל המלך אל החצר הפנימית אשר לא ייקרא אחת דתו להמית, לבד מאשר יושיט לו המלך את שרביט הזהב, וחיה; ואני לא נקראתי לבוא אל המלך זה שלושים יום !'

• ד15: ותאמר אסתר להשיב אל מרדכי: 'לך כנוס את כל היהודים הנמצאים בשושן, וצומו עליי ואל תאכלו ואל תשתו 3 ימים לילה ויום -- גם אני ונערותיי אצום כן; ובכן אבוא אל המלך אשר לא כדת, וכאשר אבדתי -- אבדתי. [זה נאמר ב13 בחודש ה1, כלומר - הצום היה ב14, ב15 וב16 בחודש ה1  כלומר, הצום כלל את ליל הסדר וחג הפסח! ע"ע איך התירו מרדכי ואסתר לצום בפסח?! ]

• ה1: ויהי ביום השלישי ותלבש אסתר מלכות, ותעמוד בחצר בית המלך הפנימית, נוכח בית המלך... ותאמר אסתר: אם על המלך טוב -- יבוא המלך והמן היום אל המשתה אשר עשיתי לו. [זה היה ב16 בחודש ה1 ]

• ו1: בלילה ההוא נדדה שנת המלך... [זה היה בלילה שבין ה16 ל17 בחודש ה1 ]

• ז2: ויאמר המלך לאסתר גם ביום השני , במשתה היין -- מה שאלתך אסתר המלכה, ותינתן לך; ומה בקשתך עד חצי המלכות, ותיעש... ויתלו את המן על העץ אשר הכין למרדכי; וחמת המלך שככה. [זה היה ב17 בחודש ה1 ]

• ח9: וייקראו סופרי המלך בעת ההיא בחודש ה- 3 הוא חודש סיוון,ב- 23 בו , וייכתב ככל אשר ציווה מרדכי אל היהודים ואל האחשדרפנים והפחות ושרי המדינות אשר מהודו ועד כוש שבע ועשרים ומאה מדינה, מדינה ומדינה ככתבה ועם ועם כלשונו; ואל היהודים ככתבם וכלשונם.

• ט16: ושאר היהודים אשר במדינות המלך נקהלו ועמוד על נפשם, ונוח מאויביהם, והרוג בשונאיהם, חמישה ושבעים אלף; ובביזה לא שלחו את ידם; ביום 13 לחודש אדר ; ונוח ב- 14 בו, ועשה אותו יום משתה ושמחה.

• ט18: והיהודים אשר בשושן נקהלו ב- 13 בו וב- 14 בו; ונוח ב- 15 בו, ועשה אותו יום משתה ושמחה.