קוד: ביאור:רות ד17 בתנ"ך
סוג: דיון1
מאת: אראל
אל:
רות ד17: "וַתִּקְרֶאנָה לוֹ הַשְּׁכֵנוֹת שֵׁם לֵאמֹר 'יֻלַּד בֵּן לְנָעֳמִי', וַתִּקְרֶאנָה שְׁמוֹ "עוֹבֵד", הוּא אֲבִי יִשַׁי, אֲבִי דָוִד
"
השכנות קוראות לבנם של רות ובועז בשם
יולד בן לנעמי, למרות שהוא בנה של רות. זאת משתי סיבות, שנזכרו בפסוקים הקודמים -
אשר לא השבית לך גואל היום" - הבן נולד ממעשה של ייבום, וכך - על-פי האמונה היהודית - גואל את נשמת הקרובים שנפטרו - בעלה ושני בניה של נעמי.
והיה לך למשיב נפש ולכלכל את שיבתך" - לאחר שבעלה ושני בניה נפטרו, בנה של רות כלתה יסעד אותה כשתהיה זקנה.
אולם בהמשך, הן קוראות לו גם
עובד, וכאן יש לשאול, מה הקשר בין שם זה לבין הנימוק שניתן לו, "יולד בן לנעמי"?
כמה תשובות ניתן למצוא אצל גבריאל חיים כהן, "קריאת שם במגילת רות", בתוך: "עיוני מקרא ופרשנות" ב', בר אילן ה'תשמ"ו:
1. יש שפירשו, ע"פ תרגומים עתיקים (פשיטתא, וולגטה), שאכן קשר בין השם לבין הנימוק, אלא אלו שני היגדים שונים: השכנות סיפרו על הנס שקרה לנעמי, ובמקביל נעמי נתנה שם לבן.
2. יש שפירשו, שאכן שמו המקורי של הילד היה "בן-נעמי" או משהו מעין זה, אולם בהמשך הוא שינה את שמו, והכתוב מפרט את שמו המוכר יותר.
3. יש שפירשו, שהמילה "עובד" אכן מתאימה לפירוש, כמו שנאמר בפסוק קודם,
רות ד15: "וְהָיָה לָךְ לְמֵשִׁיב נֶפֶשׁ וּלְכַלְכֵּל אֶת שֵׂיבָתֵךְ
" - הוא יעבוד ויכלכל את חמותה של אמו בזקנתה
(ׂע"פ יוספוס).
4. גבריאל חיים כהן עצמו פירש, שהביטוי
קריאת שם בתחילת הפסוק, כמו גם בפסוקים הקודמים, מציין פירסום, כמו ב
רות ד11: "וַיֹּאמְרוּ כָּל הָעָם אֲשֶׁר בַּשַּׁעַר וְהַזְּקֵנִים... וַעֲשֵׂה חַיִל בְּאֶפְרָתָה
וּקְרָא שֵׁם בְּבֵית לָחֶם
". כמו הזקנים המברכים את בועז, כך גם השכנות מברכות את נעמי,
רות ד14: "בָּרוּךְ ה' אֲשֶׁר לֹא הִשְׁבִּית לָךְ גֹּאֵל הַיּוֹם,
וְיִקָּרֵא שְׁמוֹ בְּיִשְׂרָאֵל
"; והפסוק שלנו מדגיש, שהן כבר התחילו לפעול בהתאם לברכתן, ולפרסם את שמו של אותו תינוק (בסופו של דבר הגיע לשיא הפרסום, כאשר נכדו - דוד - עלה למלוכה).
5. וצוריאל אדמנית כתב: "אושר של עבודה אופף את אנשי המגילה. כולם עובדים, כדל כעשיר. כבר החתם סופר הדגיש, שבועז הוא אבצן, שופט כל ישראל, עתיר נכסים, עבדים ושפחות, זורה את גורנו במו ידיו, להוציא פירות קדושים של ארץ ישראל. גם שבחו של העני הוא בעבודתו,
רות ב7: "...וַתַּעֲמוֹד מֵאָז הַבֹּקֶר
וְעַד עַתָּה זֶה שִׁבְתָּהּ הַבַּיִת מְעָט
". גם העני, אוכל לחם חסד, זוכה בו כפרי של עמל ויגע. וכאשר השכנות קוראות שם לבן הנולד, תקראנה לו בהדגשה רבה -
עובד! בשם זה, עובד, יוקם שם מת על נחלתו - לא הרכוש של אביו, לא נחלת אמו - רק הוא, העובד - אבי ישי - אבי דוד!" (מתוך: "עולם של חסד",
בתוך הזרם ונגדו, עמ' 468; "עמודים", ה'תשכ"ח).
חכמי התלמוד למדו מכאן, ש"שכל המגדל יתום בתוך ביתו - מעלה עליו הכתוב כאילו ילָדו.... וכי נעמי ילדה? והלא רות ילדה! אלא רות ילדה, ונעמי גידלה, לפיכך נקרא על שמה.
"
(רבי חנינא, בבלי סנהדרין יט ב).