קוד: ביאור:קהלת יב1 בתנ"ך
סוג: דיון1
מאת: אראל
אל:
קהלת יב1: "וּזְכֹר אֶת בּוֹרְאֶיךָ בִּימֵי בְּחוּרֹתֶיךָ, עַד אֲשֶׁר לֹא יָבֹאוּ יְמֵי הָרָעָה וְהִגִּיעוּ שָׁנִים אֲשֶׁר תֹּאמַר 'אֵין לִי בָהֶם חֵפֶץ'.
"
זכור לקיים את מצוות
הבורא כשאתה עדיין
בחור צעיר; אל תדחה את זה עד שתהיה זקן וכבר ממילא
לא יהיה לך
חפץ ועניין בשום דבר.
1. התנא עקביא בן מהללאל למד מפסוק זה שלושה דברים שצריך לזכור כדי שלא לבוא לידי עבירה: "הסתכל בשלשה דברים ואין אתה בא לידי עבירה. דע, מאין באת, ולאן אתה הולך, ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון. מאין באת, מטפה סרוחה. ולאן אתה הולך, למקום עפר רמה ותולעה. ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון, לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא.
"
(משנה אבות ג א). "וכולו וממקרא זה דרש:
וזכור את בוראך - שתתן דין וחשבון לפניו;
וזכור את בורך - קברך מקום עפר רמה ותולעה;
וזכור בארך - באר שנבעת ממקירה, היא טפה סרוחה של זרע ושל לובן.
"
(רש"י).
2. הרמב"ם למד מפסוק זה, שאדם שחטא, צריך לחזור בתשובה כשעדיין יש לו כוח לחטוא - לא לחכות שיזדקן וכבר ממיל לא יהיה לו כוח: "אי זו היא תשובה גמורה? זה שבא לידו דבר שעבר בו, ואפשר בידו לעשותו, ופירש ולא עשה מפני התשובה, לא מיראה ולא מכשלון כח. כיצד? הרי שבא על אשה בעבירה, ולאחר זמן נתייחד עמה, והוא עומד באהבתו בה ובכח גופו, ובמדינה שעבר בה, ופירש ולא עבר, זהו בעל תשובה גמורה. הוא ששלמה אמר:
וזכור את בוראיך בימי בחורותיך
"
(רמב"ם הלכות תשובה ב א).