השבועות בשיר השירים

קוד: השבועות בשיר השירים בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת: אראל

אל:

ה' נתן לאדם את רגש האהבה כדי שישתמש בו בזמן המתאים ועם בן/בת הזוג המתאים/ה. ספר שיר השירים מזהיר שלא לבזבז את הרגש הזה לפני הזמן.

בשיר השירים ישנם ארבעה פסוקים הכוללים השבעה; שני הראשונים זהים, הרביעי דומה להם, והשלישי שונה:

כל הפסוקים הללו מופיעים בסופו של קטע שבו הכלה מדברת, ולכן מסתבר שהכלה היא המשביעה. ראיה נוספת לכך היא, שגם בפסוקים האחרים שבהם נזכרו בנות ירושלים, הכלה היא המדברת אליהן:
משמעותה של השבועה השלישית היא ברורה - לאחר שהחתן עזב, הכלה מבקשת מבנות ירושלים שיעזרו לה למצוא אותו (פירוט). אך משמעותן של השבועות האחרות, כנראה, שונה.

הכלה מאוהבת ומאושרת, והיא רוצה לעזור לחברותיה ונותנת להן עצה טובה: "יש בכן רגש של אהבה, יש לכן יכולת לאהוב, אבל היא רדומה ומחכה לאדם המתאים, לבן הזוג המיועד לכן; אל תעירו ואל תעוררו את האהבה שבליבכן עד שתמצאו את אותו אחד שיחפץ בכן ואתן תחפצו בו".  חפץ הוא רצון הנובע מתוך מחשבה תועלתית; הכלה אומרת: "חכו עד שתבדקו שיש ביניכם חפץ, רצון הדדי שמבוסס על מחשבה והתאמה הגיונית, ורק אז העירו את רגשות האהבה; אל תבזבזו אותם לפני הזמן!".

ובנמשל: גם את האהבה שבין כנסת ישראל לבין ה' צריך לשמור לזמן המתאים, עד שתחפץ, עד שיגיע הזמן של רצון הדדי הנובע מהגיון ומחשבה; מכאן דרשו חז"ל שה' השביע את ישראל "שלא יעלו בחומה" ו"שלא ידחקו את הקץ" - שלא ינסו לעלות בבת אחת לארץ ישראל לפני הזמן המתאים (תלמוד בבלי, כתובות קי ועוד).

וכך נאמר על תקופת הגאולה, מלאכי ג12: "וְאִשְּׁרוּ אֶתְכֶם כָּל הַגּוֹיִם, כִּי תִהְיוּ אַתֶּם אֶרֶץ חֵפֶץ, אָמַר ה' צְבָאוֹת" - ארץ אהובה ורצויה (רמי ניר).

פירושים נוספים על משמעות השבועות

2. בנות ירושלים אוהבות גם הן את החתן; הכלה חוששת שהן ינסו, מתוך קנאה, לפגוע באהבתו של החתן אליה, ומשביעה אותן שלא יעשו כך: "אם תעירו ואם תעוררו את האהבה שביני לדודי, לשנותה ולהחליפה ולבקש ממני להתפתות אחריכם... כל עוד [האהבה] תקועה בליבו והוא חפץ בי." (רש"י על שיר השירים ב7; ודומה לכך פירש בשאר הפסוקים). עוד על חששותיה של הכלה, ראו במאמר השבעתי אתכם בנות ירושלים / יהודה אייזנברג.

ובנמשל: האומה הישראלית משביעה את אומות העולם שלא ינסו לפגוע באהבה שבינה לבין ה'. היתרון בפירוש זה הוא, שלכל ארבע השבועות ישנה משמעות דומה: בשלוש מתוכן הכלה משביעה את בנות ירושלים שלא יפגעו בקשר שבינה לבין החתן, ובשלישית היא משביעה אותן שיעזרו לקשר ביניהם - ימצאו את החתן ויגידו לו שהיא חולת אהבה.

  • אולם, קשה לפרש את המילים תעירו, תעוררו במשמעות של שינוי והחלפה.
3. הכלה חולמת ומדמיינת שהיא נמצאת עם אהובה, והיא מבקשת מחברותיה שלא יעירו אותה עד שהחלום יתגשם: "ואשביע בנות ירושלים שלא יעירוני עד שיגיע עת חפץ האהבה" (אבן עזרא על שיר השירים ב5). או: הכלה נמצאת עם אהובה, והיא מבקשת מחברותיה שלא יעירו אותה בבוקר: "כרועה, היא משביעה אותן בשם יצורי חמד אלה... או בשביל שגם הן, כהאהבה, אוהבות את השקט, ונבהלות ונעלמות לקול כל אוושה קלה... שלא תעירו את האהבה משכרון מנעמיה..." (ש' ל' גורדון).
  • אולם, לפי זה היה ראוי לומר "אם תעירוני ואם תעוררוני".
4. אפשר גם לדרוש בנות מלשון בניין, כמו לבנות: השבעתי אתכם בנות ירושלים = השבעתי אתכם לבנות את ירושלים, בצבאות או באיילות השדה = השתמשו לשם כך בצבאות אנושיים או בכוחות טבעיים, אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ = עד שתבנו בירושלים את כל הבניינים שיש בהם חפץ ותועלת, כמו שעשה שלמה, מחבר שיר השירים: מלכים א ט1: "וַיְהִי כְּכַלּוֹת שְׁלֹמֹה לִבְנוֹת אֶת בֵּית ה' וְאֶת בֵּית הַמֶּלֶךְ וְאֵת כָּל חֵשֶׁק שְׁלֹמֹה אֲשֶׁר חָפֵץ לַעֲשׂוֹת" (ע"פ גליה).


תגובות