האהבה המושלמת - אהבה שגורמת לכל הקשרים הקודמים להיראות כמו קוצים

קוד: ביאור:שיר השירים ב2 בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת: אראל

אל:

1. "כדי למצוא אהבה צריך להתפשר". כך אומרים לכל הרווקים/ות המבוגרים/ות. "אתה לא יכול למצוא מישהי שתתאים לך בהכל. יש בחורות שהן טובות יותר בתחום אחד, ויש טובות יותר בתחום אחר. אתה צריך להחליט מה התחום החשוב ביותר בעיניך, ולבחור את הבחורה הטובה ביותר עבורך בתחום זה, למרות שהיא פחות טובה בתחומים אחרים".

אבל האהבה בשיר השירים היא שונה; כך אומר החתן:
שיר השירים ב2: "כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים, כֵּן רַעְיָתִי בֵּין הַבָּנוֹת".
"כשאני משווה את כלתי לבנות אחרות שהכרתי, אני רואה ש... אין מה להשוות, כמו שאי אפשר להשוות בין שושנה לבין קוצים. היא יותר טובה בהכל; אני לא צריך להתלבט ולא צריך להתפשר".

האהבה בשיר השירים היא הדדית, וגם הכלה אומרת:
שיר השירים ב3: "כְּתַפּוּחַ בַּעֲצֵי הַיַּעַר, כֵּן דּוֹדִי בֵּין הַבָּנִים. בְּצִלּוֹ חִמַּדְתִּי וְיָשַׁבְתִּי, וּפִרְיוֹ מָתוֹק לְחִכִּי"
"כשאני משווה את חתני לבנים אחרים שהכרתי, אני רואה שהוא כמו עץ פרי בין הרבה עצי סרק - אין מה להשוות - הוא יותר טוב בהכל: יש לו גם צל וגם פרי מתוק".

זו אהבה בלי פשרות, ואני מאחל לכל הרווקים/ות שימצאו אהבה כזאת.

2. ישנם א/נשים שמחפשים את זיווגם רק במקומות שבהם טבעי למצוא, כגון: חרדי מחפש בסמינרים, דתי-לאומי מחפש באולפנות ומדרשות וכו'. ואכן, מפגשים עם בני/ות מגזר אחר עלולים להיות כואבים ו'דוקרים', כי ההבדלים בהשקפות גוררים לפעמים ויכוחים וביקורת. אולם, ייתכן שצריך לעבור את הדקירות הללו כדי למצוא את בן/בת הזוג, כמו שאומר החתן:
שיר השירים ב2: "כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים, כֵּן רַעְיָתִי בֵּין הַבָּנוֹת".
"כדי למצוא את רעייתי", הוא אומר, "הייתי צריך לעבור בין חוחים, להיפגש עם בחורות שבכלל לא מתאימות לי וגרמו לי הרבה דקירות וכאבים, אבל... זה היה שווה".

וגם היא אומרת:
שיר השירים ב3: "כְּתַפּוּחַ בַּעֲצֵי הַיַּעַר, כֵּן דּוֹדִי בֵּין הַבָּנִים. בְּצִלּוֹ חִמַּדְתִּי וְיָשַׁבְתִּי, וּפִרְיוֹ מָתוֹק לְחִכִּי"
"כדי למצוא את אהובי, הייתי צריכה ללכת ביער אפל שכל העצים בו הם עצי סרק, עד שמצאתי עץ תפוח אחד עם פרי מתוק".

לפעמים בן/בת הזוג המתאים נמצאים דווקא במקום הכי פחות מתאים (פורסם גם בפורום "שידוכי חרדים").

לפי פירוש 1, המילה בין מציינת השוואה: כשושנה בין החוחים = כמו השוואה בין שושנה לבין קוצים"; לפי פירוש 2, המילה בין מציינת מיקום: כשושנה בין החוחים = כמו שושנה שנמצאת בין קוצים. פירוש זה מתאים לזיהוי שושנה = נרקיס, שכן הנרקיס גדל באדמות כבדות שבהן גדלים גם קוצים.

3. "האהבה היא כוח רוחני נפלא, מתוק וחזק מאד שחייבים לשמור אותו בטהרה... החוחים והקוצים שומרים על השושנה שלא יחמדו את יופיה, ומאפשרים את פריחתה לאורך זמן" (הרב שמואל יניב, "תוכו צפון אהבה", עמ' 25). פירוש:

אישה צנועה שומרת מרחק מגברים ("דיסטנס" בלע"ז). היא מדברת איתם ברצינות, בקרירות וב"דוקרנות", כמו החוחים של השושנה. אולם הדוקרנות הזאת מאפשרת לה לשמור על צניעותה עד שתכיר את בן-זוגה היחיד שייהנה מפרחיה, שיר השירים ב2: "כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים, כֵּן רַעְיָתִי בֵּין הַבָּנוֹת".

גם גבר צנוע שומר מרחק מנשים. הוא מדבר איתן ברצינות וביובש, כמו עץ ביער. אולם היובש הזה מאפשר לו לשמור על צניעותו עד שיכיר את בת-זוגו היחידה שתיהנה מפירותיו, שיר השירים ב3: "כְּתַפּוּחַ בַּעֲצֵי הַיַּעַר, כֵּן דּוֹדִי בֵּין הַבָּנִים. בְּצִלּוֹ חִמַּדְתִּי וְיָשַׁבְתִּי, וּפִרְיוֹ מָתוֹק לְחִכִּי".

לפי פירושים 1 ו-2, החוחים נמצאים ליד השושנה או מסביבה; לפי פירוש 3, החוחים הם של השושנה עצמה.

הקבלות

שושנת העמקים - שושנה בין החוחים

בפסוק הקודם, הכלה השוותה את עצמה לשושנה: שיר השירים ב1: "אֲנִי חֲבַצֶּלֶת הַשָּׁרוֹן, שׁוֹשַׁנַּת הָעֲמָקִים", (פירוט).

בפסוק שלנו  החתן משתמש באותו דימוי ואומר: שיר השירים ב2: "כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים, כֵּן רַעְיָתִי בֵּין הַבָּנוֹת", כלומר:

1. החתן מאשר את הדימוי שכלתו משתמשת בו, ואף מדגיש שהיא לא סתם "שושנה" אלא "שושנה בין החוחים", כל שאר הבנות הן כמו קוצים לעומתה: "כשושנה, שהיא הגונה בין החוחים, כן רעייתי נאוה ויפה בין הבתולות יותר מכולן" (רשב"ם).

2. החתן מאשר את הדימוי ואף מדגיש שהיא נשארת יפה כשושנה למרות שהיא נמצאת בין קוצים שמנקבים אותה וממררים את חייה: "כשושנה בין החוחים שמנקבין אותה, ותמיד היא עומדת בנויה ואדמימותה, כן רעייתי בין הבנות, מפתות אותה לרדוף אחריהם לזנות כמותם אחרי אלהים אחרים, והיא עומדת באמונתה" (רש"י).

3. החתן מסייג את הדימוי שכלתו משתמשת בו, ואומר שהיא אמנם שושנה אבל נמצאת "בין החוחים", קשה לקטוף אותה, כלומר יש בעיות ומניעות בדרך אל הנישואין (ע"פ הרב יובל שרלו, "אחריך נרוצה"; ראו גם בסיכום של איתן פינקלשטיין).

חוח עלה ביד שיכור

בספר משלי נאמר (משלי כו9): "חוֹחַ עָלָה בְיַד שִׁכּוֹר, וּמָשָׁל בְּפִי כְסִילִים". מלבד הפירושים הפשוטים, ניתן גם לפרש על-דרך הדרש, שכאשר האדם שיכור מרוב תאוה, הוא עלול להפסיד את ה שושנה, את בת-הזוג המושלמת עבורו, ולבקש את ידה של אישה שהיא חוח.

לעיון נוסף

תגובות