קוד: ביאור:איוב לא2 בתנ"ך
סוג: דיון1
מאת: אראל
אל:
איוב לא2: "וּמֶה חֵלֶק אֱלוֹהַּ מִמָּעַל, וְנַחֲלַת שַׁדַּי מִמְּרֹמִים?
"
הביטוי
חלק אלוה ממעל נפוץ מאד בדברי חכמי ישראל האחרונים ככינוי לנשמה. כך למשל בדברי הרמח"ל (דעת תבונות כד), האדמו"ר מלאדי (תניא
חלק א ב), מלבי"ם (מלבי"ם על תהלים קג א) ועוד. לדבריהם, הנשמה נקראת "חלק אלוה ממעל" כי ה' נפח אותה באדם,
בראשית ב7: "וַיִּיצֶר ה' אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה,
וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים, וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה
". ה' כביכול שם חלק מעצמו בתוך האדם, כדי לאפשר לו להתחבר אליו.
אולם, משמעות הביטוי במקרא שונה לחלוטין. הביטוי מופיע בדברי איוב. בפרק הקודם הוא תיאר את צדיקותו בתחומים רבים, ובפסוק הקודם הוא אמר,
איוב לא1: "בְּרִית כָּרַתִּי לְעֵינָי, וּמָה אֶתְבּוֹנֵן עַל בְּתוּלָה?
" - הייתי צדיק גם בתחום היחסים שבינו לבינה; שמרתי על הברית ביני לבין אשתי, לא רק במעשה אלא גם בראיה - נזהרתי שלא להסתכל על אף אשה אחרת. ואז הוא אומר, בלשון תלונה ותרעומת: "ראו נא,
מהו החלק הניתן לי מן
אלוה ממעל לתשלום גמול מעשי!
" (מצודות, וכן
רש"י). ציפיתי לקבל שכר טוב מה', וקיבלתי רק צרות:
א. ציפיתי לקבל אישה טובה, וקיבלתי אישה שמנסה לשכנע אותי להתאבד,
איוב ב9: "וַתֹּאמֶר לוֹ אִשְׁתּוֹ: עֹדְךָ מַחֲזִיק בְּתֻמָּתֶךָ?! בָּרֵךְ אֱלֹהִים וָמֻת!
" (המילה
חלק מתייחסת לאישה גם ב
קהלת ט9: "רְאֵה חַיִּים עִם אִשָּׁה אֲשֶׁר אָהַבְתָּ... כִּי הוּא
חֶלְקְךָ בַּחַיִּים
").
ב. ציפיתי שתהיה לי משפחה טובה, ובסוף כל ילדיי מתו: "ומה
הנחלה שהנחיל לי
שדי במרומים, במות בניי וכריתת בני ביתי?!
" (מלבי"ם).
האם אכן אין כל קשר בין משמעות הביטוי בפסוק לבין משמעות הביטוי בדברי האחרונים?