קוד: תפילת הלויים בתנ"ך
סוג: הגדרה
מאת: אראל
אל:
בנחמיה ט, פסוק 4 והלאה, מובאת תפילה שהתפללו שמונה לויים.
בכמה מקומות בתפילה ניתן לראות שהכתוב הביא במקביל את דבריהם של כמה לויים שונים:
קומו ברכו את ה' אלהיכם מן העולם ועד העולם, ויברכו שם כבודך...: בתחילת הפסוק פונים אל בני ישראל, ובהמשכו פונים אל ה'. נראה שחלק מהלויים אמרו "קומו ברכו את ה' אלהיכם" וחלק אחר אמרו "ויברכו שם כבודך".
והם ואבותינו הזידו ויקשו את ערפם...: יש כפילות בפסוק, ונראה שחלק מהלויים אמרו "והם הזידו ויקשו את ערפם" וחלק אחר אמרו "ואבותינו הזידו ויקשו את ערפם".
ויירשו את ארץ סיחון ואת ארץ מלך חשבון ואת ארץ עוג מלך הבשן: חלק מהלויים אמרו "ויירשו את ארץ סיחון ואת ארץ עוג" וחלק אחר אמרו "ויירשו את ארץ מלך חשבון ואת ארץ מלך הבשן".
הנה אנחנו היום עבדים; והארץ אשר נתת לאבותינו, לאכול את פריה ואת טובה - הנה אנחנו עבדים עליה": חלק מהלויים אמרו את תחילת הפסוק ("הנה אנחנו היום עבדים") וחלק אחר אמרו את סוף הפסוק. סוף הפסוק מתקשר יפה לפסוק 32, ולפי זה נראה שהפיצול חל מפסוק 33: חלק מהלויים אמרו, אחרי פסוק 32, את הקטע מפסוק 33 עד תחילת פסוק 36 (""ועתה, א-להינו... אל ימעט לפניך את כל התלאה אשר מצאתנו... ואתה צדיק על כל הבא עלינו, כי אמת עשית ואנחנו הרשענו. ואת מלכינו שרינו כוהנינו ואבותינו לא עשו תורתך, ולא הקשיבו אל מצוותיך ולעדוותיך אשר העידות בהם. והם במלכותם ובטובך הרב אשר נתת להם ובארץ הרחבה והשמנה אשר נתת לפניהם - לא עבדוך; ולא שבו ממעלליהם הרעים. הנה אנחנו היום עבדים... ובכל זאת אנחנו כורתים אמנה וכותבים..."), והשאר אמרו, אחרי פסוק 32, את סוף פסוק 36 והלאה ("ועתה, א-להינו... אל ימעט לפניך את כל התלאה אשר מצאתנו... והארץ אשר נתת לאבותינו, לאכול את פריה ואת טובה - הנה אנחנו עבדים עליה... ובכל זאת אנחנו כורתים אמנה וכותבים..."). לפירוש נוסף ראו מלבי"ם.
דוגמא נוספת לפסוק שמביא את דבריהם של כמה אנשים בו זמנית ניתן למצוא ב דברי המרגלים.