מדוע חזקיהו לא זכה להיות המשיח?

קוד: מדוע חזקיהו לא זכה להיות המשיח בתנ"ך

סוג: כלל_דמות

מאת: נעמה עציון (סיכמה: פרידה נובוגרודסקי; הגהה: עופר לביא)

אל: יום עיון ישיבת הר עציון

תגובה ל: חזקיה מלך יהודה שנכתבה ב22:36:34  19.01.2005


המהלך הדידקטי בשיעור זה הוא לא כפי שנהוג וצריך להיות בתנ"ך (קודם לימוד מהתנ"ך ואח"כ המקורות), אלא יוצא ממדרש חז"ל מורכב - "ביקש הקב"ה לעשות את חזקיהו משיח..."

הכוונה של הקב"ה שהוחמצה לעשות את חזקיהו משיח. רק על חזקיהו נאמר שהקב"ה רצה לעשותו משיח (לא דוד, לא יאשיהו בעל הרפורמות הגדולות). סנהדרין צ"ד.: התיקון שניסו לעשות במקום חזקיהו לא עזר. עד היום אנחנו מחכים.

מהי ההחמצה אליה מתכוונת הגמרא שחזקיהו לא משיח? ר' עקיבא ניסה לזהות את בר-כוכבא כמשיח (בשר ודם ולא הקב"ה). אולם לא עלה בידו (איכה רבה פרשה ב' ד"ה בלע ה').

מוקדי השיעור:

*מה צריך להיות כדי להיות משיח? (מה אומר התנ"ך על תכונותיו של המשיח?)

*למה דווקא חזקיהו? מה בדורו ובאופיו שרצו דווקא אז להביא משיח?

*מתי השירה הייתה אמורה להיאמר? ומהי השירה שלא אמר?

התנ"ך מעיד, כי חזקיהו לא מושלם, ולא עמד בשיא שלמותו, התנ"ך מראה את חזקיהו כמישהו שיש לו מספר חטאים.

רש"י לישעיהו ט' ו: קיצוץ דלתות המקדש, דבר זה מיוסד על הגמרא במסכת ברכות י:. האם דמותו של חזקיהו היא אידיאית לפי השאלה הראשונה? משוח בתנ"ך הכוונה למשוח בשמן המשחה. באיכה: "רוח אפינו משיח ה' נלכד בשחיתותם". חזקיהו חי 113 שנה לפני החורבן. ישעיהו מנבא בתקופתם של המלכים: עוזיהו, יותם, אחז, חזקיהו. ישנן עוד אופציות למשיח, לא מחייב דווקא חזקיהו, אלא למשל עוזיהו. אביו של חזקיהו – אחז, היה דמות עצומה להרע, ובבית זה גדל חזקיהו. למרות שיש לו סבא רבא וסבא צדיקים, אבל הוא מתחיל במינוס גדול, כאשר הוא חי בבית רשע. בישעיהו יש הרבה אזכורי משיח (לא נחמה) בגאולה. תיאורי הרגשה שזה בידיים, משהו מאוד מוחשי.

פרק ב' : לאחר תיאור ירושלים כמרכז רוחני לכל העמים (ולא רק לבנ"י). מגיע רמז למישהו שייקח חלק במהלך (אם נגיד שזה הקב"ה, אזי צריך נציג מוחשי). מישהו מאוד דומיננטי שמיוצג כסמכות שיפוטית לכל העמים – אין זיהוי מדויק מיהו המשיח. לאחר תיאור אחרית הימים מופיע תיאור יום ה' שיהיה לפני אחרית הימים. הורדה כוחנית של האדם בעל הגאווה ונתינת מקום לקב"ה – "ונשגב ה' לבדו ביום ההוא". סוף טוב לאחר גוג ומגוג. המאבק עם סנחריב היה כ"כ חריף שנראה כמאבק גוג ומגוג שלאחריו תהיה עוצמה רוחנית.

פרק י"א : חייב להיות נצר לבית דוד. אפיון של האיש ואפיון של התקופה. קשב מוחלט לדעת וליראת ה'. חוש הריח הוא החוש הכי פחות נשלט ע"י האדם. התכונות מזכירות את תכונות השופטים.

קושרים אותו לעשייה חברתית אקטיבית – "ושפט בצדק דלים והוכיח במישור לענוי ארץ והכה ארץ בשבט פיו" (י"א ז). שינוי פני החברה עפ"י תורת ה', ואז יבואו ביטויי השלום:

*שיבה לצמחונות – אם לא אוכלים זה את זה אזי גם לא שונאים זה את זה.

*שלום בין האומה. שלום וחוסר מלחמה. ישעיהו ט' ה – ו: לידת ילד פלאי (מעין "אסמכתא" לנצרות). מסמל: גבורה, שלום, כינון כיסא דוד מעתה ועד עולם (מנהיג לנצח). הביאו מקורות ניגודיים בין אחז האב לחזקיהו. חזקיהו אנטיתזה לאחז אביו. עושה חידוש: חגיגת הפסח, ועושה מעשה שלא ייעשה: עיבר ניסן בניסן (אמורים לעשות באדר). אומץ לב גדול כאשר המטרה עומדת נגד עיניו (עמ"י טמא וצריך זמן להיטהר). המקבילה בדברי הימם הוא פרק כ"ט. בחנוכת המזבח ישנה שירה, כאשר חזקיהו רוצה הוא יכול לשיר. דברי הימים ב כ"ט כ ז: " וַיֹּאמֶר חִזְקִיָּהוּ לְהַעֲלוֹת הָעֹלָה לְהַמִּזְבֵּחַ וּבְעֵת הֵחֵל הָעוֹלָה הֵחֵל שִׁיר ה' וְהַחֲצֹצְרוֹת וְעַל יְדֵי כְּלֵי דָּוִיד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל".

עד כה מצאנו שתי תכונות: אומץ (גבורה), יראת ה' ("בה' אלוקי ישראל בטח").

אמנם, חז"ל ביקרו את חזקיהו אולם הם אמרו דברים חיוביים. "ברוח עצה וגבורה" – גורם להגברת לימוד התורה בארץ. סנה' צד ע"ב: מלך ללא גינוני מלכות, בא לציון – שיבה לגן עדן וחזרה לצמחונות, להבדיל מפקח שאכל בשר. התכונות שראינו הן התואמות את תכונות המשיח (את השאר לא ראינו).

 

לא שומעים התנגדויות (נשארו רק במות), הבעיות עם העם החלו רק בדור אח"כ, לא מוצאים את אידיאל הצדק בדורו של חזקיהו. תהליכים לוקחים הרבה זמן. היה צריך לאכול את כל מה שיצר אביו אחז. יהודה בין הפטיש לסדן - ישראל וארם, ואשור הלוחצת מצפון. אולם הן מדינות חלשות. רצו לכפות את יהודה להצטרף אליהן לברית. עומדות בפניו מספר אפשרויות:

אחז אינו מבקש אות אבל פונה לאשור. אין מה לפחד מישראל ומארם. הן נובחות ולא נושכות ("בעוד 65 שנה יחת אפרים מעם"). אחז פונה לאשור, אבל תיאבונה של אשור גדל ורוצה לכבוש את יהודה בדור הבנים (סנחריב וחזקיהו). מאסר בעול אשור הינו מאסר כבד וקשה בעול אשור. המשבר נופל ומתחיל בזמן אחז, למרות שגם חזקיהו מורד במלך אשור ("ובכל אשר יצא ישכיל וימרוד במלך אשור ולא עבדו").

להבין טרגדיות לעומק, להזדהות יותר עם הפסוקים – מל"ב י"ח ט – י"ב.

מל"ב י"ח – י"ט: סנחריב עולה על יהודה ותופס את הערים הבצרות ("כאסוף ביצים עזובות"). חזקיהו היה מוכן לכך – ביצר את ירושלים וסביבתה (נקבת חזקיהו). שאר הערים לא נגע בהן והן ביצרו את עצמן - דבר שלא הועיל להן. חזקיהו משחד את סנחריב ונותן לו 300 כיכר כסף ו-30 כיכר זהב (מל"ב י"ח יג). לאחר מכן מגיע נאומו של רבשקה. רבשקה הוא אומן הנאום (מלך אשור הגדול <-> חזקיהו). מנסה לשכנע, כי מצרים לא תועיל להם (חזקיה הרי פנה לעזרת מצרים). רבשקה מנסה לשכנע את העם להיכנע.

 

ישעיהו י' כח–לב : רשימת הערים שנתפסו ע"י סנחריב. סנחריב עשה מסע כיבוש חלק ומהיר. כובש מהצפון וממזרח. ירושלים במצור, מתח של מלחמה. צבא אשור כבר בהר הזיתים (נוב עיר הכהנים נמצאת בהר הזיתים). הכפר עיסאוויה מזוהה כ נוב המקראית.

לחזקיהו ישנם מתנגדים מבפנים ולא רק בעיות פוליטיות. סנהדרין כ"ו.: הגיס החמישי + שבנא הסופר. 13 ריבוא קולות, וחזקיהו 11 ריבוא. שבנא שיגר חץ אל מחוץ לחומה, א"א לפרוץ את המצור, חזקיהו מפחד שדעת הקב"ה תשתנה. רוח דעת ויראת ה' מול עיניו. סנחריב עומד על נוב וכל מה שצריך זה לקום בבוקר ולמחוק את ירושלים.  

באנאלים של סנחריב, במקום התרברבות, נכתב: צרתי את ירושלים ושמתיה כציפור בכלוב (אפשר לפאר ולרומם אבל לא לשקר).

רק סנחריב נשאר ו–185,000 מתו, תשועה גדולה. אבל לא נכתב איך תושבי ירושלים מגיבים. זוהי מלחמת ששת הימים פי 100. אין שירה (י"ט לה- לז). הקב"ה עשה מבחן גדול לחזקיהו. בתוך המתח האם סנחריב יצליח או לא, חזקיהו נופל למשכב. בדיוק בזמן שצריך מלך חי, מנהיג בפועל, בשיאו של הקרב ובשיאה של הדרמה. "שלושה ימים לפני מפלתו של סנחריב חלה חזקיהו, וביום השלישי שעלה לבית ה', נפל סנחריב" (רש"י, ישעיהו ל"ח).

התפילה בפרק י"ט פונה באופן שכלי, שלא יקרה מה שקרה בארצות אחרות - לחרף אלוקים חי. מה הוא עושה כשמדובר בחייו הפרטיים ולא בחיי האומה כולה? מתפלל תפילה קצרה בעלת נימוקים שכליים, אבל לא יכול להמשיך ובוכה בכי גדול – בכי מהלב, תפילה מהלב.

הבאת הדרמה הכוללת והפרטית בו זמנית היא הבאת חזקיהו למבחן. באותו בוקר שקם אז הוא רואה מחנה שקט ונופל. באותו בוקר חזקיהו נרפא ועולה לבית ה'. מה הוא עושה? השלמה בישעיהו ל"ח: מכתב למלך חזקיהו – תפילת תודה. המכתב מופיע בגוף ראשון אבל הריק והחוסר בצד הכללי ולא אומר שירה. המלך קם מחוליו ובאותו הזמן המדינה קמה מחוליה. מי שזוכר את תודתו הפרטית ושוכח את התודה הציבורית לא יכול להיות משיח... המשיח צריך להיות ציבורי ולא פרטי. לא מוזכר כלום על חייו הפרטיים. קודם כל היה צריך להודות את התודה הציבורית. ישעיהו מסב את תשומת ליבו של חזקיהו לכך בפרקים י"א – י"ב – "והיתה מסלה לשאר עמו אשר ישאר מאשור כאשר היתה לישראל ביום עלותו ממצרים. ואמרת ביום ההוא אודך ה'... הנה אל ישועתי אבטח ולא אפחד כי עוזי וזמרת יה ויהי לי לישועה". לפי הדגם הזה בגאולה יש צורך להגיד שירה כמו במצרים. התיקון הוא בליל הסדר כאשר אנו אומרים שירה (הלל).

תגובות