עירום בתנך

קוד: עירום= בתנ"ך

סוג: כלל

מאת: אראל

אל:

מהי התלבושת הרצויה על-פי התנ"ך?

מקורות בעד ונגד

יש מקורות שבהם נראה שעירום הוא דבר רע ולבוש הוא דבר טוב וחשוב בעיני ה':

אך יש מקורות שמהם נראה שעירום הוא דבר טוב, ודווקא ריבוי בגדים הוא דבר רע:

אז מה עדיף להיות - עירום או לבוש?

סדר הבריאה

ה' יכל לברוא את כל העולם ברגע אחד, אך מסיבות השמורות עמו הוא החליט לברוא את העולם בהדרגה - מהפשוט אל המורכב - כפי שמתואר בבראשית א: אנרגיה - חומר - צמחים - דגים - עופות - יונקים - אדם.

בפרק א מתוארת בריאת האדם באופן כללי, אך גם האדם נברא בהדרגה, והשלבים מפורטים בבראשית ב: קודם נברא האיש ואחר-כך האישה (שהיא עדינה ומורכבת יותר), ובסוף הפרשה נאמר, בראשית ג21: "וַיַּעַשׂ ה' אֱלֹהִים לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כָּתְנוֹת עוֹר, וַיַּלְבִּשֵׁם" (פירוט). לפי זה נראה, שהלבשת האדם ואשתו היא השלב האחרון והמתקדם ביותר בבריאה; האדם אמור להיות לבוש ומכוסה, כמו המלאכים.

בין השלב של בריאת 'האדם העירום' לבריאת 'האדם הלבוש' חלפו כמה שעות, בשעות אלה האדם ואשתו 'הספיקו' לחטוא ולאכול מ"עץ הדעת טוב ורע", ונעשו "כאלהים יודעי טוב ורע", כלומר הם פתאום ידעו מהו המצב ה"טוב" שאליו צריכה הבריאה להגיע (לאחר השלמת הבריאה של כל יום ויום נאמר "וירא אלהים כי טוב"). מאחר שבאותו רגע הבריאה עדיין לא נשלמה (כי הם עדיין לא היו לבושים), הם התביישו בכך, לא חיכו לה', וניסו להשלים את מעשה הבריאה בעצמם, בכך שעשו להם חגורות מעלי-תאנה; ראו וידעו כי עירומים הם.

ה' כעס על האדם, לא על כך שהתלבש, אלא על כך שהתערב במעשה הבריאה. אך לאחר מכן ה' המשיך את מעשה הבריאה לפי התכנון המקורי, ועשה לאדם ולאשתו כתנות עור.

לפי זה, הלבוש הרצוי לאדם רגיל הוא כותנות עור - כותנות פשוטות, שמכסות את העור. מי שלובש פחות מזה - משפיל את עצמו, בניגוד לכוונת ה' בבריאה; ומי שלובש יותר מזה - מפאר את עצמו, וגם זה בניגוד לכוונת ה' בבריאה.

לכלל זה יש שני יוצאים מן הכלל:

בגדי הכהנים

הכהנים, שמשרתים לפני ה', צריכים ללבוש בגדים מפוארים, שמות כח40: "וְלִבְנֵי אַהֲרֹן תַּעֲשֶׂה כֻתֳּנֹת, וְעָשִׂיתָ לָהֶם אַבְנֵטִים; וּמִגְבָּעוֹת תַּעֲשֶׂה לָהֶם, לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת", כי התפארת של הכהנים היא לכבוד ה'.

וייתכן שגם מלך ישראל, שנמשח ע"י נביא ה' לשלוט בעמו, צריך ללבוש בגדים מפוארים, משלי לא22: "מַרְבַדִּים עָשְׂתָה לָּהּ, שֵׁשׁ וְאַרְגָּמָן לְבוּשָׁהּ" (פירוט).

עירום כהשפלה

כשאדם מכבד את עצמו ומתגאה יותר מדי, ה' משפיל אותו ע"י הורדת בגדיו, והחזרתו למצב של "האדם העירום"; כך ניתן להסביר את רוב הפסוקים שנזכרו למעלה בקשר לעירום; ראו עירום כמשל.

סיכום

גרסה ישנה

תגובות