קוד: האם חוקי הטבע משתנים בתנ"ך
סוג: כלל
מאת: אראל
אל:
הרמב"ם טען, שחוקי הטבע אינם משתנים - הוא ראה בכך עיקרון רוחני חשוב, והביא לכך כמה ראיות מן התנ"ך, ובפרט מספר קהלת (ראו מורה נבוכים ב כח). אמנם, ישנם פירושים אחרים לפסוקים אלה:
דּוֹר הֹלֵךְ וְדוֹר בָּא, וְהָאָרֶץ לְעוֹלָם עֹמָדֶת... מַה שֶּׁהָיָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה, וּמַה שֶׁנַּעֲשָׂה הוּא שֶׁיֵּעָשֶׂה, וְאֵין כָּל חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ" - הפסוק מעיד "
על נצחיות העולם" (רמב"ם); "
מי שלא הבחין בדיוק זה, נדחק לומר שזה "הַמֶּשֶך שנקבע לה" (כנראה הכוונה לרס"ג או ליצחק אבן גיאת)".
עֹד כָּל יְמֵי הָאָרֶץ, זֶרַע וְקָצִיר וְקֹר וָחֹם וְקַיִץ וָחֹרֶף וְיוֹם וָלַיְלָה, לֹא יִשְׁבֹּתוּ" (פירוט) - גם כאן פירש רס"ג "
שזה אורך ימיה שנקבע לה"; והרמב"ם דוחה את דבריו ואומר -
מי ייתן וידעתי מה יאמרו על דברי דוד", תהלים קד5: "
יָסַד אֶרֶץ עַל מְכוֹנֶיהָ, בַּל תִּמּוֹט עוֹלָם וָעֶד", "
שכן, אם גם דבריו: עולם ועד אינם מביעים נצחיות, אזי לאלוה יש משך (מוגבל) כלשהו, שהרי הכתוב בדבר נצחיותו יתעלה הוא: "ה' ימלוך לעולם ועד" (שמות טו 18), ואתה יודע שעולם מביע נצחיות רק כאשר מצטרף אליו עד, אם אחריו, כגון דברו: עולם ועד, ואם לפניו כגון דברו: עד עולם".
וַיַּעֲמִידֵם לָעַד לְעוֹלָם, חָק נָתַן וְלֹא יַעֲבוֹר", "
כלומר שהחוקים שהוא חוקק לא ישתנו לנצח, כי החוק הזה רומז אל חֻקות שמים וארץ (ירמיה לג25) שנזכרו לפני-כן. אך הוא הבהיר שהם נבראו ואמר: כי הוא ציוה ונבראו".
כֹּה אָמַר ה' נֹתֵן שֶׁמֶשׁ לְאוֹר יוֹמָם חֻקֹּת יָרֵחַ וְכוֹכָבִים לְאוֹר לָיְלָה רֹגַע הַיָּם וַיֶּהֱמוּ גַלָּיו ה' צְבָאוֹת שְׁמוֹ: אִם יָמֻשׁוּ הַחֻקִּים הָאֵלֶּה מִלְּפָנַי נְאֻם ה' גַּם זֶרַע יִשְׂרָאֵל יִשְׁבְּתוּ מִהְיוֹת גּוֹי לְפָנַי כָּל הַיָּמִים" "
הרי שגם הוא אמר מפורשות שהם, כלומר חוקים אלה, אף-על-פי שהם ברואים, לא ימושו"
יָדַעְתִּי כִּי כָּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה הָאֱלֹהִים הוּא יִהְיֶה לְעוֹלָם עָלָיו אֵין לְהוֹסִיף וּמִמֶּנּוּ אֵין לִגְרֹעַ וְהָאֱלֹהִים עָשָׂה שֶׁיִּרְאוּ מִלְּפָנָיו" "
הרי שהודיע בפסוק זה שהעולם מעשׂה האלוה ושהוא נצחי. והוא נתן גם את הטעם לנצחיותו, והוא דברו עליו אין להוסיף וממנו אין לגרֹע, כי זה הטעם לכך שהוא יהיה לעולם, כאילו אמר שדבר שמשנים אותו, אין משנים אותו אלא בגלל חיסרון שבו כדי שיושלם, או כדי לגרוע תוספת שאין צורך בה; ואִילו מעשׂי האלוה, מכיוון שהם בתכלית השלמות ואין אפשרית בהם תוספת ולא חיסרון, קיימים (הם) ועומדים בהכרח כפי שהם, שכן אין מניע שישתנו. (שלמה) גם ציין, כביכול, תכלית למה שהובא לידי מציאות או תירץ את מה שמשתנה באומרו בסיומו של הפסוק: והאלהים עשֹה שייראו מלפניו, וכוונתו לעשׂיית הנסים"
מַה שֶּׁהָיָה כְּבָר הוּא, וַאֲשֶׁר לִהְיוֹת כְּבָר הָיָה, וְהָאֱלֹהִים יְבַקֵּשׁ אֶת נִרְדָּף", "
הוא אומר שהוא יתעלה רוצה שהמציאות תימשך, וחלקה יבוא בעקבות חלקה" (פירושים נוספים).
הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט, אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא" - "
כוונתו שמעשׂיו כולם, כלומר ברואיו, בתכלית השלמות, אין חיסרון פוגם בהם כלל, ואין בהם עודף ולא דבר שאין בו צורך. וכל מה שיגיע לקצו מבין ברואים אלה, או (יובא לקצו) על-ידיהם, כל זה צדק מוחלט ומוצרך על-ידי חֳכמה" (פירושים נוספים).
ראו עוד: החוקיות בטבע כרעיון דתי / צוריאל אדמנית.
לנושא זה ישנה השלכה הלכתית: ישנן הלכות רבות בתלמוד, המבוססות על ידע מדעי שאינו מתאים לידוע לנו, כגון בענייני שבת, רפואה וכד'. אחת הדרכים ליישב בין הדברים היא הנחת "השתנות הטבעים" - הטבע בזמן התלמוד היה שונה מהטבע בימינו. אולם, הרמב"ם בוודאי לא יסכים להנחה זו, שהרי לדבריו חוקי הטבע אינם יכולים להשתנות! לדבריו, רק הידע המדעי משתנה - חכמי התלמוד הסתמכו על ידע מדעי שגוי של המדענים של אותה תקופה, אולם בימינו הידע התקדם ואנחנו יודעים יותר. ראו השתנות הטבעים כפתרון לסתירות בין דת למדע / ד"ר דניאל מלאך, תחומין.