כחש = שכחה מכוונת, התעלמות מחוב

קוד: כחש= בתנ"ך

סוג: הגדרה

מאת: אראל

אל:

כחש הוא אופן התנהגות המביע התעלמות מקיומו של הזולת או מהתחייבות כלשהי כלפיו.

השורש כחש דומה מצד אחד לשורש כחד שעניינו "העלמת האמת", ומצד שני לשורש שכח; לכן ניתן לפרש שהוא כולל את שתי המשמעויות - לכחש משמעו לשכוח בכוונה, לטעון "שכחתי" כאשר הטענה היא כחד ושקר:

ישנם אנשים המכחשים בה', כלומר, מתעלמים מקיומו או מהתחייבויות שלהם כלפיו, "שוכחים" אותו בכוונה:

• יְהוֹשֻׁעַ כד27: "וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל כָּל הָעָם 'הִנֵּה הָאֶבֶן הַזֹּאֵת תִּהְיֶה בָּנוּ לְעֵדָה, כִּי הִיא שָׁמְעָה אֵת כָּל אִמְרֵי ה’ אֲשֶׁר דִּבֶּר עִמָּנוּ, וְהָיְתָה בָכֶם לְעֵדָה, פֶּן תְּכַחֲשׁוּן בֵּאֶלֹהֵיכֶם'" - האבן תזכיר לכם, לא תוכלו לשכוח בכוונה.
• יהושע ז11: "חָטָא יִשְׂרָאֵל, וְגַם עָבְרוּ אֶת בְּרִיתִי אֲשֶׁר צִוִּיתִי אוֹתָם, וְגַם לָקְחוּ מִן הַחֵרֶם, וְגַם גָּנְבוּ, וְגַם כִּחֲשׁוּ, וְגַם שָׂמוּ בִכְלֵיהֶם" - "שכחו" בכוונה את החרם.
• ישעיהו ל9: "כִּי עַם מְרִי הוּא, בָּנִים כֶּחָשִׁים, בָּנִים לֹא אָבוּ שְׁמוֹעַ תּוֹרַת ה’" - מתעלמים מקיומו של ה' ולכן לא רוצים לשמוע את תורתו.
  
• ישעיהו נט13: "פָּשֹׁעַ וְכַחֵשׁ בה' וְנָסוֹג מֵאַחַר אֱלֹהֵינוּ, דַּבֶּר עֹשֶׁק וְסָרָה הֹרוֹ וְהֹגוֹ מִלֵּב דִּבְרֵי שָׁקֶר"
• ירמיהו ה12: "כִּחֲשׁוּ בה' וַיֹּאמְרוּ 'לֹא הוּא, וְלֹא תָבוֹא עָלֵינוּ רָעָה, וְחֶרֶב וְרָעָב לוֹא נִרְאֶה'"
• איוב לא28: "גַּם הוּא עון פְּלִילִי, כִּי כִחַשְׁתִּי לָאֵל מִמָּעַל"
• משלי ל9: "פֶּן אֶשְׂבַּע וְכִחַשְׁתִּי וְאָמַרְתִּי ה', מִי  וּפֶן אִוָּרֵשׁ וְגָנַבְתִּי וְתָפַשְׂתִּי שֵׁם אֱלֹהָי"
  

וישנם אנשים ש"מכחשים" בבני אדם, כלומר מתעלמים מקיומם או מהתחייבויות כלפיהם, "שוכחים" בכוונה את מה שהם חייבים להם:

• ויקרא ה21-22: "נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא וּמָעֲלָה מַעַל בָּהּ', וְכִחֵשׁ בַּעֲמִיתוֹ בְּפִקָּדוֹן אוֹ בִתְשׂוּמֶת יָד אוֹ בְגָזֵל אוֹ עָשַׁק אֶת עֲמִיתוֹ. אוֹ מָצָא אֲבֵדָה וְכִחֶשׁ בָּהּ וְנִשְׁבַּע עַל שָׁקֶר עַל אַחַת מִכֹּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה הָאָדָם לַחֲטֹא בָהֵנָּה" (פירוט)
• ויקרא יט11: "לֹא תִּגְנֹבוּ, וְלֹא תְכַחֲשׁוּ, וְלֹא תְשַׁקְּרוּ אִישׁ בַּעֲמִיתוֹ"

מצד שני, ישנם גם אויבים ש"מכחשים" באויביהם, כלומר מתעלמים מהעובדה שהיו אויבים, מתכחשים ל"חובתם" להיות אויבים, ומציגים את עצמם כידידים (דוגמאות).
בימינו, כשאומרים שמישהו מכחיש, מתכוונים שהוא פשוט סותר את הטענה שמופנית כלפיו; אך בלשון המקרא, לשורש כחש יש בדרך-כלל משמעות שלילית, כמו בפסוקים:

• הושע ד2: "אָלֹה וְכַחֵשׁ וְרָצֹחַ וְגָנֹב וְנָאֹף פָּרָצוּ, וְדָמִים בְּדָמִים נָגָעוּ"
• הושע ז3: "בְּרָעָתָם יְשַׂמְּחוּ מֶלֶךְ, וּבְכַחֲשֵׁיהֶם שָׂרִים"
• הושע י13: "חֲרַשְׁתֶּם רֶשַׁע, עַוְלָתָה קְצַרְתֶּם, אֲכַלְתֶּם פְּרִי כָחַשׁ - כִּי בָטַחְתָּ בְדַרְכְּךָ בְּרֹב גִּבּוֹרֶיךָ" (פירוט)
  
• הושע יב1: "סְבָבֻנִי בְכַחַשׁ אֶפְרַיִם וּבְמִרְמָה בֵּית יִשְׂרָאֵל , וִיהוּדָה עֹד רָד עִם אֵל וְעִם קְדוֹשִׁים נֶאֱמָן"
• נחום ג1: "הוֹי עִיר דָּמִים כֻּלָּהּ כַּחַשׁ פֶּרֶק מְלֵאָה לֹא יָמִישׁ טָרֶף"
• תהלים נט13: "חַטַּאת פִּימוֹ דְּבַר שְׂפָתֵימוֹ וְיִלָּכְדוּ בִגְאוֹנָם וּמֵאָלָה וּמִכַּחַשׁ יְסַפֵּרוּ"

ולכן נראה שהמשמעות שונה במקצת, כפי שהסברנו.

כשאדם משקר לה', או משקר בקשר לה', הדבר משול לכפירה בה', ולכן משתמשים לפעמים בשורש כחש:

• בראשית יח15: " וַתְּכַחֵשׁ שָׂרָה לֵאמֹר ' לֹא צָחַקְתִּי ' כִּי יָרֵאָה ; וַיֹּאמֶר ' לֹא כִּי צָחָקְתְּ '" - שרה כביכול "שכחה" שה' רואה ללבב, ולכן הרשתה לעצמה לשקר. או: שרה "שכחה בכוונה" את המעשים שלה עצמה, וטענה שלא עשתה אותם.
  
• מלכים א יג18: "וַיֹּאמֶר לוֹ 'גַּם אֲנִי נָבִיא כָּמוֹךָ, וּמַלְאָךְ דִּבֶּר אֵלַי בִּדְבַר ה' לֵאמֹר הֲשִׁבֵהוּ אִתְּךָ אֶל בֵּיתֶךָ וְיֹאכַל לֶחֶם וְיֵשְׁתְּ מָיִם', כִּחֵשׁ לוֹ" [הנביא הזקן מבית-אל אמר לאיש-האלהים מיהודה]: הנביא כפר בנבואתו שלאיש הא-להים, ולכן הרשה לעצמו לומר לו שיעבור עליה; או: הנביא ניסה לגרום לאיש הא-להים לכפור בנבואתו ולפעול בניגוד לה.
  
• זכריה יג4: "וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יֵבֹשׁוּ הַנְּבִיאִים אִישׁ מֵחֶזְיֹנוֹ בְּהִנָּבְאֹתוֹ, וְלֹא יִלְבְּשׁוּ אַדֶּרֶת שֵׂעָר לְמַעַן כַּחֵשׁ" - נביאי השקר גורמים לבני ישראל לכפור בה'; או: נביאי השקר כופרים בנבואה ומתנהגים כאילו כל אחד יכול להיות נביא אם רק ילבש את הבגדים המתאימים...
  

כמה פסוקים מדברים על יצורים חיים או צמחים ש"מכחשים"; הכוונה, בהשאלה, שאותם יצורים "שוכחים בכוונה" את תפקידם, מתעלמים מחובתם כלפי הבריאה:

• הושע ט2: "גֹּרֶן וָיֶקֶב לֹא יִרְעֵם, וְתִירוֹשׁ יְכַחֶשׁ בָּהּ" - התירוש מתעלם מחובתו כלפי הגפן או כלפי הארץ, כלומר הגפן לא מפיקה תירוש.
  
• חבקוק ג17: "כִּי תְאֵנָה לֹא תִפְרָח וְאֵין יְבוּל בַּגְּפָנִים, כִּחֵשׁ מַעֲשֵׂה זַיִת וּשְׁדֵמוֹת לֹא עָשָׂה אֹכֶל..." - הזיתים מתעלמים מחובתם כלפי העצים או כלפי הארץ, כלומר עצי הזית לא נותנים יבול.
  
• תהלים קט24: "בִּרְכַּי כָּשְׁלוּ מִצּוֹם, וּבְשָׂרִי כָּחַשׁ מִשָּׁמֶן" - הבשר שלי "שוכח" ומתעלם מהשומן, כלומר מאבד שומן. ומכאן, בלשון ימינו, התואר " כחוש " שמשמעו "רזה מאד.
  

פסוקים נוספים

• איוב ח18: "אִם יְבַלְּעֶנּוּ מִמְּקוֹמוֹ, וְכִחֶשׁ בּוֹ 'לֹא רְאִיתִיךָ!'" - המקום שלו מתעלם מקיומו, ואומר לו "אני לא מכיר אותך!".
  
• איוב טז8: "וַתִּקְמְטֵנִי לְעֵד הָיָה, וַיָּקָם בִּי כַחֲשִׁי, בְּפָנַי יַעֲנֶה" - הייסורים שלי הם, כביכול, עדים שמעידים על כך שאני מכחש, כופר בה' (ראו מלבי"ם).