שני כינויים לדמות אחת

קוד: שני כינויים לדמות אחת בתנ"ך

סוג: כלל

מאת: אראל (הגהה: עופר לביא)

אל: מכתב

שאלה [יפעת שטראוס]: פה נאמר הביטוי: " כי לא יירש בן האמה הזאת עם בני עם יצחק ", וכן בעקידה נאמר: " את בנך את יחידך אשר אהבת את יצחק ": בשביל מה צריך להדגיש שיצחק הוא הבן של שרה?

תשובה: בכל מקום בתנ"ך שיש כמה כינויים רצופים לדמות אחת, פירשו חז"ל שהכינויים האלה מבארים כמה סיבות למה שמתואר בפסוק. למשל:

גם את דברי שרה אפשר לפרש כך: 'ישנן שתי סיבות שישמעאל לא צריך לקבל חלק בירושה עם בני. אחת - שהוא  "בני", הוא מיוחס, הוא בן הגבירה, וע"פ חוקי הירושה כל הירושה שייכת לו. והשנייה - שהוא "יצחק", הוא אדם צדיק הרבה יותר מישמעאל (ישמעאל היה "מצחק"), ולכן היה מגיע לו לקבל את כל הירושה לבדו אף אם לא היה בני'. אפשרות אחרת: 'ישנן שתי סיבות שצריך לגרש את ישמעאל: אחת - שיצחק הוא "בני", הוא מיוחס וישמעאל פוגע בכבודו. והשנייה - שהוא "יצחק", הוא אדם צדיק ועדין וישמעאל עלול לקלקל אותו'.

גם את דברי ה' בפרשת העקידה אפשר לפרש כך: 'ישנן 4 סיבות שבגללן הניסיון הוא קשה: אחת - שזה "בנך", ואף אדם לא רוצה להיפרד מבנו. השנייה - שזה "יחידך"  (היחיד שנשאר אחרי גירוש ישמעאל), ובכך שתשחט אותו תאבד את היורש האחרון שנשאר לך. השלישית - שזה "אשר אהבת", אתה אוהב אותו גם מעבר לאהבה רגילה של אב לבנו. והרביעית - שזה "יצחק", הוא אדם צדיק וישר, וזה מאוד לא צודק להרוג אדם כזה - זה מנוגד לכל העקרונות שלך של "לעשות צדקה ומשפט"! '.

תגובות