קוד: ביאור:דברים ז7 בתנ"ך
סוג: כלל
מאת: אראל
אל:
דברים ז7: "
לֹא מֵרֻבְּכֶם מִכָּל הָעַמִּים חָשַׁק ה' בָּכֶם וַיִּבְחַר בָּכֶם, כִּי אַתֶּם הַמְעַט מִכָּל הָעַמִּים
"
לא משום שאתם
רבים וגדולים יותר
מכל העמים ה' חשק (רצה)
ובחר בכם ; להיפך, ה' בחר בכם דווקא כשהייתם
מעטים וקטנים יותר מכל העמים, ולכן ענוים יותר.
1. ע"פ הפשט, הכוונה היא: ה' אוהב אתכם
למרות שאתם מעטים: "
כי היה ראוי שיהיו הרבים למלך כענין שכתוב (משלי יד כח) ברב עם הדרת מלך, ויפקיד שרי צבאות בראש הנשארים, ואתם המעט, ואע"פ כן חשק בכם ויבחר בכם
"
(רמב"ן, וגם רש"י - פירוש ראשון - כפשוטו) .
2. אך חז"ל דרשו, שהכוונה היא: ה' אוהב אתכם
בגלל שאתם מעטים: "
לפי שאין אתם מגדילים עצמכם כשאני משפיע לכם טובה, לפיכך חשקתי בכם:
כי אתם המעט - הממעטין עצמכם:
כגון אברהם, שאמר(בראשית יח27)
ואנכי עפר ואפר,
וכגון משה ואהרן, שאמרו(שמות טז8)
ונחנו מה,
לא כנבוכדנצר, שאמר(ישעיהו יד14)
אדמה לעליון,
וסנחריב, שאמר(ישעיהו לו20)
מי בכל אלהי הארצות,
וחירם שאמר(יחזקאל כח2)
אל אני מושב אלהים ישבתי:
כי אתם המעט - הרי כי משמש בלשון דהא
[ה' אוהב אתכם
בגלל שאתם המעט]."
(רש"י - פירוש שני - מדרשו) .
התכונה שה' הכי אוהב בעם ישראל היא הענוה.
נאמר ב
דברים א10: "
ה' אֱלֹהֵיכֶם
הִרְבָּה אֶתְכֶם , וְהִנְּכֶם הַיּוֹם כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם לָרֹב
"; וכן ב
דברים ד6: "
רַק עַם חָכָם וְנָבוֹן
הַגּוֹי הַגָּדוֹל הַזֶּה
" (
פירוט). אם כך, מדוע נאמר כאן שבני ישראל הם
המעט מכל העמים ?
- נראה שהפסוק שלנו מדבר על התקופה שבה ה' בחר בעם ישראל, בימי האבות אברהם יצחק ויעקב, כשהם היו בודדים ומעטים בקרב עמי הארץ הרבים. וכן אמר יעקב,
בראשית לד30: "
וַאֲנִי מְתֵי מִסְפָּר
" (
פירוט), וכן ב
דברים כו5: "
אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי, וַיֵּרֶד מִצְרַיְמָה, וַיָּגָר שָׁם
בִּמְתֵי מְעָט ; וַיְהִי שָׁם לְגוֹי גָּדוֹל עָצוּם וָרָב
" (
פירוט). ה' בחר בעם ישראל כשהם היו מעטים, ורק אחר-כך הרבה אותם.
ישנו מדרש נוסף המשווה בין גאוותנים לבין ענוים; ראו
משלי כט23: "
גַּאֲוַת אָדָם תַּשְׁפִּילֶנּוּ, וּשְׁפַל רוּחַ יִתְמֹךְ כָּבוֹד
" (
פירוט).