קוד: זימה ותועבה בתנ"ך
סוג: לא גמור
מאת: אראל (הגהה: עופר לביא)
אל: פירושים וסימנים 10; לא גמור
בפרשת איסורי העריות (ויקרא יח, כ) נזכרים כמה ביטויים המתארים את חומרת האיסור:
|
ההקשר |
הביטוי |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
בפסוקים המזכירים את הביטוי
זימה יש עקביות: בשני הפרקים נזכר הביטוי בקשר לאיסור "
אישה ובתה" (= "אישה ואמה "). הביטוי מופיע עוד פעם אחת בתורה, בהקשר דומה (ויקרא יט 29): "אל תחלל את
בתך להזנותה, ולא תזנה הארץ ומלאה הארץ
זימה
". ראו:
זימה בתנ"ך.
בפסוקים המזכירים את הביטוי
תועבה עדיין יש עקביות: בשני הפרקים נזכר הביטוי בקשר למשכב זכר.
הביטוי מופיע בתורה עוד כמה פעמים - כולן בספר דברים: בקשר לעבודת-אלילים (ז 26, יג 15, יז 4, יח 9) ומאכלים אסורים (יד 3).
הביטוי "
תועבת ה'
" נזכר עוד פעמיים בתורה (בספר דברים) בהקשרים דומים לפרשה בויקרא: "לא יהיה כלי גבר על אישה ולא ילבש גבר שמלת אישה
" (כב 5; גבר מתחפש לאישה – זה דומה למשכב זכר), "
לא תביא אתנן זונה ומחיר כלב בית ה’ אלוהיך לכל נדר
" (כג 19; לפי אחד הפירושים "כלב" הוא זונה-זכר), ועוד כמה פעמים בהקשרים
שונים: עבודת אלילים (ז 25, יב 31, יח 12, כז 15), הקרבת בעלי מום
(יז 1), החזרת הגרושה לאחר נישואיה (כד 4 – "כי תועבה היא לפני ה'
") ועיוות המשקלים (כה 16).
אולם בפסוקים המזכירים את הביטוי
תבל כבר אין בכלל עקביות: הביטוי נזכר בפרק יח
בקשר למשכב בהמה, ובפרק כ בקשר לשכיבת כלה (בפרק יח אין כל ביטוי
בקשר למשכב כלה ובפרק כ אין כל ביטוי בקשר למשכב בהמה).
גם בביטוי נידה אין עקביות - הביטוי נזכר רק בקשר לשכיבה עם אשת האח בפרק כ. בפרק יח אין כל ביטוי בנושא זה.
וְאִישׁ אֶת אֵשֶׁת רֵעֵהוּ עָשָׂה תּוֹעֵבָה, וְאִישׁ אֶת כַּלָּתוֹ טִמֵּא בְזִמָּה, וְאִישׁ אֶת אֲחֹתוֹ בַת אָבִיו עִנָּה בָךְ"
זֶבַח רְשָׁעִים תּוֹעֵבָה, אַף כִּי בְזִמָּה יְבִיאֶנּוּ" (פירוט)
זִמַּת אִוֶּלֶת חַטָּאת וְתוֹעֲבַת לְאָדָם לֵץ"