מאת: אראל
נכתב ב: 19:52:03 03.03.2026, כתוספת/תגובה ל: בקש
בכמה מקומות בתנ"ך נזכרות המילים
שאלה ובקשה במשמעות של רצון ודרישה. במיוחד בולט הדבר במגילת אסתר:
וַיֹּאמֶר לָהּ הַמֶּלֶךְ 'מַה לָּךְ אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה, וּמַה בַּקָּשָׁתֵךְ עַד חֲצִי הַמַּלְכוּת וְיִנָּתֵן לָּךְ'" ( פירוט).
וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לְאֶסְתֵּר בְּמִשְׁתֵּה הַיַּיִן 'מַה שְּׁאֵלָתֵךְ וְיִנָּתֵן לָךְ, וּמַה בַּקָּשָׁתֵךְ עַד חֲצִי הַמַּלְכוּת וְתֵעָשׂ'" ( פירוט).
וַתַּעַן אֶסְתֵּר וַתֹּאמַר שְׁאֵלָתִי וּבַקָּשָׁתִי : אִם מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ וְאִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב לָתֵת אֶת שְׁאֵלָתִי וְלַעֲשׂוֹת אֶת בַּקָּשָׁתִי , יָבוֹא הַמֶּלֶךְ וְהָמָן אֶל הַמִּשְׁתֶּה אֲשֶׁר אֶעֱשֶׂה לָהֶם וּמָחָר אֶעֱשֶׂה כִּדְבַר הַמֶּלֶךְ" ( פירוט)
וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לְאֶסְתֵּר גַּם בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי בְּמִשְׁתֵּה הַיַּיִן 'מַה שְּׁאֵלָתֵךְ אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה וְתִנָּתֵן לָךְ, וּמַה בַּקָּשָׁתֵךְ עַד חֲצִי הַמַּלְכוּת וְתֵעָשׂ'" ( פירוט).
וַתַּעַן אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה וַתֹּאמַר אִם מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ הַמֶּלֶךְ וְאִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב תִּנָּתֶן לִי נַפְשִׁי בִּשְׁאֵלָתִי וְעַמִּי בְּבַקָּשָׁתִי" ( פירוט).
וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה '... בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה הָרְגוּ הַיְּהוּדִים וְאַבֵּד חֲמֵשׁ מֵאוֹת אִישׁ וְאֵת עֲשֶׂרֶת בְּנֵי הָמָן, בִּשְׁאָר מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ מֶה עָשׂוּ; וּמַה שְּׁאֵלָתֵךְ וְיִנָּתֵן לָךְ, וּמַה בַּקָּשָׁתֵךְ עוֹד וְתֵעָשׂ'" ( פירוט).
המפרשים הסבירו את ההבדל בין שאלה לבין בקשה בכמה דרכים:
1. שאלה היא החפץ הנרצה, ו בקשה היא התכלית שלשמה הוא נרצה ( מלבי"ם על אסתר ה ו, בשם המפרשים) . אחשורוש שואל את אסתר (אסתר ה6): מה את רוצה שאתן לך? ומה התכלית שאת מנסה להשיג בכך?.
2. שאלה היא קטנה וניתנת למילוי בקלות, ובקשה היא גדולה ודורשת תחנונים ( מלבי"ם על אסתר ה ו, בשם עצמו; וכן מהר"ל; וכן מנות הלוי) .
3. שאלה היא עבור עצמו, ובקשה היא עבור אחרים: אסתר שואלת שהמלך יבוא עמה למשתה, ומבקשת שגם המן יזכה לאותו כבוד (מגילת סתרים) .
4. שאלה היא לבטל דבר שעבר, ובקשה היא לעתיד (אבן עזרא מהדורה תניינא) .
5. ולענ"ד, שאלה היא לזמן מוגבל ( כמשמעות השורש בפרשת משפטים ובלשון ימינו), ובקשה היא לתמיד. לפי זה נסביר את כל הפסוקים במגילה:
בפסוק אחד בתהלים מופיעים הפעלים שאל, ביקש במשמעות דומה למגילת אסתר:
אַחַת שָׁאַלְתִּי מֵאֵת ה', אוֹתָהּ אֲבַקֵּשׁ ; שִׁבְתִּי בְּבֵית ה' כָּל יְמֵי חַיַּי, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ" ( פירוט). בפסוק זה פירש מלבי"ם כפירוש 1: השאלה היא החפץ והבקשה היא התכלית; וכוונת המשורר היא להגיד "החפץ הוא התכלית - אני רוצה לחזות בנועם ה', וזו המטרה היחידה שלי". ויש לפרש כפירוש 5: מה שבעבר שאלתי רק באופן זמני, מעכשיו והלאה אבקש באופן קבוע: בעבר רציתי לשבת בבית ה' רק באופן זמני, אבל עכשיו אני רוצה לשבת בבית ה' כל ימי חיי .
בכמה פסוקים מופיעים הפעלים שאל, ביקש במשמעות שונה: שאל = ביקש מידע, ביקש = חיפש:
וַיִּמְצָאֵהוּ אִישׁ וְהִנֵּה תֹעֶה בַּשָּׂדֶה וַיִּשְׁאָלֵהוּ הָאִישׁ לֵאמֹר 'מַה תְּבַקֵּשׁ? '" ( פירוט).
וַיִּשְׁאַל שָׁאוּל בָּהּ' וְלֹא עָנָהוּ ה' גַּם בַּחֲלֹמוֹת גַּם בָּאוּרִים גַּם בַּנְּבִיאִם. וַיֹּאמֶר שָׁאוּל לַעֲבָדָיו ' בַּקְּשׁוּ לִי אֵשֶׁת בַּעֲלַת אוֹב וְאֵלְכָה אֵלֶיהָ וְאֶדְרְשָׁה בה.'...".
נִדְרַשְׁתִּי לְלוֹא שָׁאָלוּ, נִמְצֵאתִי לְלֹא בִקְשֻׁנִי ; אָמַרְתִּי הִנֵּנִי הִנֵּנִי אֶל גּוֹי לֹא קֹרָא בִשְׁמִי".
ועוד כמה פסוקים:
וַתֹּאמֶר לֵאמֹר 'דַּבֵּר יְדַבְּרוּ בָרִאשֹׁנָה לֵאמֹר שָׁאֹל יְשָׁאֲלוּ בְּאָבֵל וְכֵן הֵתַמּוּ. אָנֹכִי שְׁלֻמֵי אֱמוּנֵי יִשְׂרָאֵל אַתָּה מְבַקֵּשׁ לְהָמִית עִיר וְאֵם בְּיִשְׂרָאֵל, לָמָּה תְבַלַּע נַחֲלַת ה'?'"
וַיַּקְרֵב אֶת שֵׁבֶט בִּנְיָמִן למשפחתו[לְמִשְׁפְּחֹתָיו] וַתִּלָּכֵד מִשְׁפַּחַת הַמַּטְרִי וַיִּלָּכֵד שָׁאוּל בֶּן קִישׁ וַיְבַקְשֻׁהוּ וְלֹא נִמְצָא. וַיִּשְׁאֲלוּ עוֹד בה' הֲבָא עוֹד הֲלֹם אִישׁ וַיֹּאמֶר ה' הִנֵּה הוּא נֶחְבָּא אֶל הַכֵּלִים"
בַּיָּמִים הָהֵמָּה וּבָעֵת הַהִיא נְאֻם ה' יָבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל הֵמָּה וּבְנֵי יְהוּדָה יַחְדָּו הָלוֹךְ וּבָכוֹ יֵלֵכוּ וְאֶת ה' אֱלֹהֵיהֶם יְבַקֵּשׁוּ . צִיּוֹן יִשְׁאָלוּ דֶּרֶךְ הֵנָּה פְנֵיהֶם, בֹּאוּ וְנִלְווּ אֶל ה' בְּרִית עוֹלָם לֹא תִשָּׁכֵחַ"