קוד: בור שיש בו כדי להמית בתנ"ך
סוג: פירוש
מאת: אראל
אל:
וְכִי יִפְתַּח אִישׁ בּוֹר, אוֹ כִּי יִכְרֶה אִישׁ בֹּר, וְלֹא יְכַסֶּנּוּ, וְנָפַל שָׁמָּה שּׁוֹר אוֹ חֲמוֹר: בַּעַל הבּוֹר יְשַׁלֵּם, כֶּסֶף יָשִׁיב לִבְעָלָיו, וְהַמֵּת יִהְיֶה לּוֹ"
פירשו חז"ל (במשנה המובאת
בתלמוד בבלי, בבא קמא נ.; פירוש רש"י בסוגריים):
החופר בור ברשות הרבים, ונפל לתוכו שור או חמור – חייב; אחד החופר בור, שיח, ומערה, חריצין ונעיצין ( 'בור' - עגול הוא; 'שיח' - ארוכה וקצרה; 'מערה' - מרובעת ומכוסה בקרוי, אלא שיש לה פה; 'חריצין' - רחבין ומרובעין כמערה, ואינן מקורין, אלא כל פיו פתוח; 'נעיצין' - קצרין מלמטה ורחבין מלמעלה ) – חייב; אם כן למה נאמר 'בור'?
מה בור שיש בו כדי להמית ( דהיינו ) עשרה טפחים ( סתם בור עשרה טפחים ) - אף כל שיש בו כדי להמית, עשרה טפחים.
היו פחותין
מעשרה טפחים ונפל לתוכו שור או חמור ומת – פטור; ואם הוזק בו חייב.
מה הקשר בין "בור" לבין "שיש בו כדי להמית" לבין "עשרה טפחים"?
ייתכן שחז"ל פירשו, שהמילה "בור" בפסוק זה,
כמו בפסוקים רבים נוספים, היא גם משל למוות. לפי זה, הפסוק "כי יפתח איש בור
" משמעותו הכללית היא "אם ייצור אדם תקלה שעלולה לגרום למוות".
במקום אחר הגיעו חז"ל לאותה מסקנה מהמילים שבסוף הפסוק (בבא קמא ג.): "'
והמת יהיה
לו ' אמר רחמנא, וקים להו לרבנן: עשרה עבדן מיתה, תשעה - נזיקין עבדי, מיתה לא
עבדי
. "
חז"ל ידעו, כנראה מניסיון, שנפילה לעומק של 10 טפחים היא הנפילה המינימלית שעלולה לגרום, בדרך הטבע, למותה של הבהמה; אם היא נפלה לבור פחות עמוק ומתה, כנראה אין זה כתוצאה ישירה של הנפילה אלא אולי מסיבה אחרת, עקיפה, ובמקרה זה, האחריות אינה מוטלת על החופר.