תלמוד בבלי (סנהדרין כ:) נאמר: "
רבי יהודה אומר: ג' מצות נצטוו ישראל בכניסתן לארץ: להעמיד להם מלך,
ולהכרית זרעו של עמלק, ולבנות להם בית הבחירה ". מדוע ר' יהודה לא הזכיר מצוות אחרות שנצטוו בהן עם הכניסה לארץ, כמו למשל מצוות היובל, שגם היא מצווה המוטלת על הציבור?
מעיון בתולדות עם ישראל, נראה שכל שלוש המצוות שנזכרו בדברי ר' יהודה, התקיימו רק לאחר אישור של
נביא:
- המלך הראשון התמנה רק כמה מאות שנים אחרי שנכנסו לארץ, ע"י שמואל הנביא (שמ"א ח);
- מחיית עמלק התבצעה רק לאחר ששמואל ציווה את שאול המלך לצאת להילחם בהם (שמ"א טו);
- בניית בית הבחירה נקבעה ע"י נתן הנביא לימיו של שלמה המלך (שמ"ב ז).
לכן, ייתכן שר' יהודה
התכוון שהמצוות הללו הן מצוות עקרוניות, שבני-ישראל צריכים להיות מוכנים
לקיים אותן בבוא הזמן, אך הזמן המדוייק ייקבע ע"י ה'.
יותר מזה, ייתכן שאלו מצוות שאסור לקיים באופן עצמאי, אלא רק לאחר שמקבלים אישור:
- מינוי מלך - כאשר אין מועמד טוב אלא רק"הרע במיעוטו", הוא עלול
לגרום נזק רב, בגלל הכוח הרב שיש בידו; זו הסיבה שבקשת המלך בימי שמואל
היתה רעה בעיני ה' (לפירוט ע' בסיכום הדעות, סעיף ג); בני ישראל היו צריכים לחכות עד שה' יגיד להם בפירוש שיש מועמד ראוי, ורק אז למנות אותו.
- מחיית עמלק - כאשר לא ברור שהעמלקים"אוחזים מעשי אבותם בידם", אסור
להשמיד אותם, כי עלולים לפגוע באנשים חפים מפשע; רק כאשר ה' אומר בפירוש
שהעמלקים הם חטאים, אז צריך לצאת להילחם בהם ולהשמידם (לפירוט ע' כאן).
- בניית בית המקדש - כאשר אין שלום בארץ, הקמת בית המקדש עלולה לגרום
למחלוקת ולסכסוכים בין עמים ובתוך עם ישראל; לכן, כשדוד החליט לבנות את
בית המקדש, ה' שלח את נתן הנביא כדי שיגיד לו שלא יעשה זאת, ושרק שלמה
בנו, שיהיה איש שלום, הוא יבנה את בית המקדש.