פירוש שד"ל על במדבר פרק יז

קוד: שד"ל במדבר יז בתנ"ך

סוג: תוכן_מפורט

מאת: הקלדה: ליאת חומסקי

אל: מימון: אראל סגל

[ב] השרפה : שם מופשט, במקום השרופים זרה: כמשמעו, אמור אליו: זרה הלאה את האש.

[ו]והמתם : בעצת הקטורת (רשב"ם)

[י]ואכלה אותם כרגע : לא אמר וכליתי, כי לא היה זה אלא לזרזם להתפלל ולכפר על העם, ולהראות לעם כי בחר ה' באהרן להודיע (כמו שכתב רשב"ם) שהקטורת הממיתה כשאינם כהנים היא הנותנת חיים ביד כהנים. ויפלו על פניהם: דרך בקשה כלפי מעלה.

[יא]כי יצא הקצף : כמו כי יצאה בי יד ה' (רות א' י"ג) , הנה סערת ה' חמה יצאה (ירמיה כ"ג י"ט) , נראה כי קצף כמו חמה נאמר בהשאלה על המכה עצמה, ויציאה נאמר על גזר דין כמו (אסתר א' י"ט) יצא דבר מלכות מלפניו, ומשה אמר בנבואה החל הנגף ולא ידע עדיין שהיו מתים, וזהו שנ' אח"כ והנה החל הנגף בעם.

[יג]ויעמוד בין : להגיד שבחו שחירף נפשו למות בעבורם.

[יז]מטה מטה לבית אב : להשבית התלונות על הלויים מפני הבכורות כדברי רמב"ן, כי ה' הוכיח בנס זה שאינו חפץ בשאר השבטים, ואם הקהל לא יערערו על הכהונה, גם הלויים ידמו, כי קרח לא מצא מקום לערער אלא על ידי שנתחברו הקהל עמו. איש את שמו: שמות הנ שי אים, והעד: ואת שם אהרן, כי הוצרך לפרשו, מפני שהוא לא היה נ שי א. ומה שבחר לעשות הנס דוקא על ידי מטות, מפני שהלשון נופל על הלשון, שהשבטים נקראים מטות (יצחק פארדו).

[יח]מטה אחד לראש : וכן תירגם אונקלוס:ארי חוטרא חד.

[כג]ויוצא פרח ויצץ ציץ ויגמול שקדים : יש לשאול אם כבר גמל שקדים, איך ראה משה את הפרח? וה שי ב תלמידי ידידי החכם הרופא מוהר"ר ישראל גדליה קזיס זצ"ל, שהיו בו פרחים ושקדים כאחת, כי קצת מן הפרחים כבר נפתחו וכבר גמלו שקדיה, ומהם הציץ ציץ ועדיין לא יצא הפרי, ומהם היו עדיין סתומים.

[כה] בכ"י על קלף מצאתי: למשמרת לאות לבני-מרי, ונכון. ותכל: לפי הנקוד הוא פיעל ופועל יוצא, ובתשלומו ותכלה, כמו צו יצו בתשלומם צוה יצוה, כמו שכתב רשב"ם, ולפי הענין נכון יותר שי היה פעל עומד כתרגומו, וכן נראה שהיתה דעת רש"י, ולפיכך עשה תלונתם ל' יחיד, כדי שי היה נקשר עם ותכל. ויש לתמוה איך לא ראה רש"י כי ותכל הוא פיעל, ולפי דרכי ייתכן לומר, כי בא ותְכל תחת ותֵכל, אך לפי זה למה לא נקדו תלונתם בקמץ הנו"ן?

[כח]כל הקרב הקרב : אין כאן כפל לשון, אך הוא על דרך (דברים כ"ב ח) כי יפול הנופל ממנו, וכי ימות מת עליו ( למעלה ו ט) ושמע השומע ואמר (שמואל ב' י"ז ט), והיה היוצא אשר יצא מדלתי ביתי לקראתי (שופטים י"א ל"א) ענין כולם מי שהיה, וכן כאן הכוונה כל הקרב (מי שי היה) שיק רב אל משכן ה'. ואין להכחיד שאין פירוש זה מסכים עם הנגינות. האם תמנו לגוע: כמו ויהי כאשר תמו כל אנ שי המלחמה למות (דברים ב' ט"ז), כאשר תם כל העם לעבור (יהושע ד' י"א), כאשר תמו כל הגוי להמול (שם ה' ח' ) כלומר עדיין לא נשלמו מגפותינו, כי כל הקרב וכו'.