פירוש שד"ל על בראשית פרק יא

קוד: שד"ל בראשית יא בתנ"ך

סוג: תוכן_מפורט

מאת: הקלדה: ברק רוזנפלד

אל: מימון: בעילום שם

חומש בראשית - פרק יא'

[א] שפה אחת ודברים אחדים : דעת אחדים, שאין הכוונה אלא הסכמה ועצה אחת, כענין פה אחד (דברי הימים ב' י"ח י"ב ) וקול אחד (שמות כ"ד ג' ) אך מה שכתוב למטה אשר לא ישמעו איש שפת רעהו מוכיח שהענין כפשוטו שהיו כולם מדברים לשון אתת. דברים : אין ענינו מלים סתם, כי לא נמצא בשום מקום דבר ודברים על חמריות המלים, אלא להוראת דיבור ומאמר, ונ"ל כי "שפה" כולל השורשים וחיבורם עם הכנויים, ובנין הפעלים בבניניהם וזמניהם, ו"דברים" כולל שימושי השרשים להוראות מושאלות, והם דרכי הדיבור המתחדשים בכל מדינה ובכל דור, זבלי שתשתנה הלשון, ואינם תלויים בחומר המלים, אבל במכוון בהן. "חרה אפו" לפי הלשון והשפה ענינו נתחמם חוטמו, ואח"כ הושאל להורות על הקצף והחימה. וזה וכיוצא בו אעפ"י שאיננו מאמר שלם, הוא מה שנקרא כאן דברים, והנה מה שתירגם רמבמ"ן " רעדענסארטען " שמשמעותו: ביטויי לשון הוא מסכים עם מה שפירשתי, אבל המבאר ביאר כוונתו באופן אחר. ויוסף ירא אומר כי ב"שפה אחת" הכוונה על שווי הלשון, וב"דברים אחדים" הכוונה על שווי הדיבורים כלומר שווי ההסכמה והעצה; ונ"ל שאם היה הכתוב הזה כולל שני ענינים נבדלים כל כך זה מזה, היה לו לפרש יותר, ולפחות היל"ל ויהיו דבריהם אחדים, אבל ויהי כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים, בלי פועל אחר שמפסיק ביניהם, מורה שהכוונה שני דברים קרובים זה לזה וכעין שמות נרדפים.

[ב] מקדם : מארצות המזרה כלומר מהרי אררט שנחה שם התבה אחר המבול.

[ג] נלבנה : פועל נגזר מן לבנה, ולבנה אולי מן לאבן, שעומד במקום אבן, וידוע לפי עדות הסופרים הקדמונים כי חומות בבל היו של לבנים, וזה מפני שאין שם הרים ואבנים. והחמר : הוא אספלטוס מין ביטומן הנמצא לרוב בבבל, וכבר העידו סופרים קדמונים כי הכתלים המדובקים בחמר הם חזקים יותר מן הברזל.

[ד] וראשו בשמים : דרך הפלגה כמו ערים גדולות ובצורות בשמים (דברים א' כ"ח ). ונעשה לנו שם : הבאים אחרינו יהללו אותנו על המעשה הגדול הזה, או העיר עם המגדל הם עצמם שם, כלומר דבר מצויין ומפורסם, ואולי ככה ויעש דוד שם בשובו מהכותו את ארם (שמואל ב' ח' י"ג ), ואולי ככה וקברו בל עם הארץ והיה להם לשם (יחזקאל ל"ט י"ג ) קבורת המון גוג תהיה דבר מצויין ומפורסם. פן נפוץ וגו' : דבק עם נבנה לנו עיר ומגדל, כי העיר והמגדל יהיו להם למרכז, אליו יתקבצו ולא יתפזרו על פני כל הארץ.

[ו] הן עם אחד : הנה הם עם אחד וחברה אחת בעלי עצה אחת. יזמו . עתיד משורש זמם, והיה משפטו יזמו, אלא שהוקל כמו ונבלה.

[ז] ונבלה : משורש בלל, והיה משפטו ונבלה, אלא שהוקל, כמו שהוקלו מלות ונבקה רוח מצרים (ישעיה י"ט ג' ) ורחבה ונסבה (יחזקאל מ"א ז' ), אלא כי ונבקה ונסבה הם מבנין נפעל, ונבלה בנין הקל.

[ט] בבל : משפטו בלבל, וכן בלשון ארמית שושלתא במקום שלשלתא ואחרים כמוהו. ועיין דקדוקי סימן רפ"ד; והסיפור הזה נמצא ממנו זכרון אצל הגוים הקדמונים.

[ כח ] על פני תרח : בתיי תרת, שמת ואביו רואה, כמו על פני אהרן אביהם (במדבר ג' ד' ) (נתיבות השלום). נ"ל כי כשירצה בעל לה"ק לומר כי פלוני ראה כשנעשה דבר פלוני, אומרים שנעשה לעיניו (במדבר י"ט ה' ), או לפניו כמו ועשיתם לפני פרעה (שמות ד' כ"א ), או נגדו כמו נגד כל עמך אעשה נפלאות (שם ל"ד י' ), ואין אומרים על פניו, אלא כשהדבר גורם צער ונזק או כעס למי שרואה אותו, כמו כאן שהאב מצטער בראותו מיתת בנו, וכן על פני אהרן אביהם (במדבר ג' ד' ), שאינו דבק עם ויכהן אלעזר ואיתמר אלא עם וימת נדב ואביהוא (כפירוש הרמב"ן ) וכן לא יוכל לבכר את בן האהובה על פני בן השנואה (דברים כ"א ט"ז ), ר"ל באופן שיהיה בן השנואה מפסיד וניזוק, וכן על פני כל אחיו ישכון (בראשית ט"ז י"ב ) על פני כל אחיו נפל (שם כ"ה י"ח ) הכוונה שנתיישב במקום שבתר לו גם נגד רצון אחרים ועל חמתם, ואיש לא עמד בפניו, וכן לא יהיה לך אלהים אחרים על פני (שמות כ' ג'), כאלו אמר על אפי ועל חמתי, וכן אם לא על פניך יברכך (איוב ב' ה' ) הכוונה על אפיך ועל המתך, וכן על פניכם אם אכזב (שם ו' כ"ח) הכוונה על אפכם ועל חמתכם תראו שאין אני מכזב ושהאמת אתי, וכן מי יגיד על פניו דרכו (שם כ"א ל"א) מי יש יוכיחהו על מעשיו הרעים ולא יירא מחרון אפו? באור כשדים : נ"ל כי אור כשדים לא היתה בבבל, אלא על שם מאורע בלתי נודע לנו נקראה על שם הכשדים והיא בארם נהרים, שהוא עבר הנהר, וכמו שכתוב ביהושע (כ"ד ב' ) בעבר הנהר ישבו אבותיכם מעולם, וכן ידוע שאם היה אברהם בארץ כשדים, לא היה צריך לעבור דרך הרן כדי לבוא לארץ כנען. ולפי זה אין אנו צריכים להרבות מסעות אברהם כדעת רמב"ן ונתיבות השלום.

[ כט ] ואבי יסכה : נראה שהיתה מפורסמת וידועה לישראל והוא על דרך אבי כל בני עבר (למעלה י' כ"א ) ורז"ל אמרו (מגלה י"ד ע"א) שהיא שרה, ואמרו זה שלא להכזיב את אברהם שאמר (למטה כ' י"ב) וגם אמנה אחתי בת אבי היא, ומצאנו שבני בנים נקראים בנים, ופירוש בת אבי בת בנו של אבי. גם היה רחוק בעיניהם שיהיה אברהם לוקה אחותו מן האב, לפיכך עשו אותה בת אחיו; אך אם כדבריהם ואם היו הלכות אישות בימי אברהם שוות לאותן שנצטוינו בתורה, מה לו להוסיף אך לא בת אמי? והלא בת האח היא מותרת בלי שום חילוק אם הוא אח מצד האב בלבד או גם מצד האם. ואולי ייתכן לומר כי גם יסכה היתה אשת נחור, ונשא נחור שתי אחיות כיעקב, והכתוב אמר ושם אשת נחור מלכה, כי היא העיקר, שממנה יצאו רבקה ולבן ורחל ולאה.

[ל] ותהי שרי עקרה : הקדים זה מפני שהוא עתיד לומר ואעשך לגוי גדול. ותהי שרי עקרה אין לה ולד : מפני שהוא אומר אח"כ כי תרח לקח עמו גם לוט בן הרן, הקדים ואמר כי לא לקה עמו בני אברהם, כי אשתו היתה עקרה ולא היה לה שום ילד. ודעת דון יצחק כי תרח יצא מארצו מפני שראה כי הרן מת ואברם לא היה מוליד, וחשב אולי בשינוי מקום יהיה לו שינוי מזל. עקרה איו לה ולד : היתה נחשבת עקרה מפני שעדיין לא ילדה, ואינם שני דברים, ורמבמ"ן תירגם כאילו כתוב ואין, והוא שיבוש. ומה שכתוב בשופטים (י"ג ב' ) ואשתו עקרה ולא ילדה, הוי"ו היא דרך פירוש (עיין למטה י"ג ח' ) ואשתו היתה עקרה, כלו' עדיין לא ילדה.

[לא] ויצאו אתם : אתו היל"ל, ונ"ל אתם עם נחור ומלכה (ואולי גם יסכה) הנזכרים למעלה, כי כן מצאנו אח"כ משפחת נחור בחרן; והכותים, מפני שלא מצאו כאן זכרון נתור, הגיהו: ואת שרי ואת מלכה כלותיו אשות אברהם ונתור בניה ובאמרם אשות ולא נשי נחלתה חרפתם, שהיא תוספת אנשים בוערים, כי אשות איננו נמצא בכל המקרא רק ביחזקאל כ"ג מ"ד וחסר וי"ו ונ"ל שראוי לקרות אשת. ללכת ארצה כנען : נ"ל כי לא היה זה במצוות ה', כי לא היה תרח עובד ה' (ואם היה זה במצוות ה' לא היו תרח ונחור מתעכבים בחרן) אמנם יצא תרם מארצו לסיבה מן הסיבות, והתעורר ללכת ארצה כנען, ולא קיים עצתו וישב בחרן, וה ' ציוה לאברהם, שייפרד מבית אביו וילך הוא לבדו. חרן : עיר בארם נהרים.

[לב] ויהיו ימי תרח וגו' : השלים ענין תרח כדי להתחיל אח"כ עניני אברהם, אעפ"י שמיתת תרח לא היתה אלא ששים שנה אחרי צאת אברהם מחרן.

תגובות