יהדות
הפוך לדף הבית
יהדות מידע יהודי חדשות דעות משפחה תרבות אוכל נשים חינוך
 שווה עיון:
לצאת עם משתמט?

 
שאל את הרב - שאלות ותשובות ביהדות ובהלכה
דף הבית » שאל את הרב - שאלות ותשובות ביהדות ובהלכה » סימום נדונים למוות
 


» לצפייה בתשובות הרבנית שולמית בן שעיה
חיפוש
» מתקדם

 תגיות
   7 נקיים    אבות    אזכרה    אינטרנט    אירוח שבת    אירוסין    אישה    אישות    אישות ומשפחה    אמונה    אתרוג    בגידה    בחורה    בינו לבינה    בית    בית כנסת    בית מדרש    בית ספר    בעל    בר מצווה    ברית מילה    ברכה    ברכות    ברכות הנהנין    ברכות השחר    ברכת החמה    ברכת הלבנה    ברכת המזון    ברכת כהנים    בשר וחלב    בשרי    בת מצווה    גזל    גיור    גירושין    גניזה    גשם    דבר תורה    דברי תורה    דגים    דעות    דתי    הדלקה    הדלקת נרות    הוראה ותלמוד תורה    הורדות    הורדת שירים    החזר מס    היחיד והחברה
 אינדקס נושאים
 
» אינדקס נושאים ותגיות

סימום נדונים למוות

מתוך: ספרים » תלמוד, ספרות חז``ל פורסם בד' בסיוון התשס"ו
חז"ל אמרו שהנדון למוות היה מקבל לבונה (סם) כדי שתיטרף דעתו ולא יצטער. האם דין זה חל על כל הרוגי בית דין, או רק על המיתות הקלות יותר?

אם הדין חל רק על המיתות הקלות יותר - אני מבין;

אך אם הדין חל גם על המיתות החמורות יותר - אז לא ברור לי, מדוע בכלל יש מיתות קלות ומיתות חמורות? לכאורה המטרה היא, שמי שעבר עבירה חמורה יותר, יצטער יותר במיתתו; אך אם ממילא דעתו נטרפת והוא לא מרגיש כלום, מה זה משנה באיזו מיתה ממיתים אותו?

ואין לומר שהמטרה היא להרתיע, שהרי גם הרואים יודעים שהנדון למוות מסומם ואינו מרגיש כלום!

אפשר לשאול את השאלה גם בכיוון הפוך: אם המגמה של התורה היא, שאנשים מסויימים ימותו במיתה שיש בה צער רב, מדוע חז"ל הלכו נגד המגמה הזאת וקבעו שיש למעט בצערם? והרי, אילו התורה היתה רוצה שלא יצטערו, היא היתה קובעת עבורם מיתה קלה יותר!


התשובה:
ולמה להקל עליו במיתה הקלה הלא התורה נתנה עונש שיצטער בו? אלא שההלכה קובעת שיש להקל על הנידון כחלק מן הרחמים החבריים שאנו חשים ומחוייבים להפגין גם כלפי נידונים למוות: ואהבת לרעך כמוך. וכלל זה תקף במתים במיתה קלה ובמתים במיתה חמורה. חומרת המיתה לא ברור שהיא בצער שחש הנידון יתכן שהיא במהומה שהיא מקרינה על הצבור למען יראו ויראו. בנוסף לכך אף אם החומרא קשורה לצער הרי שטירוף הדעת לא מקהה לגמרי את תחושת הכאב אלא מחלישו ובעיקר לא גורר מחזות של בושה הנובעים מן הפחד של הנידון למוות לפני מיתתו. יש לשמור גם על כבודו של הנידון למוות עם כל חומרת הענישה.
לימוד תיאורטי פורה
עמית קולא
 
כתוב תגובה
גולשים נכבדים,
אנא הקפידו לכתוב הערות עינייניות ביחס לשאלה הנוכחית בלבד!
לצערינו, שאלות, הערות כלליות וכד' שאינן מתיחסות לשאלה, יימחקו מהמערכת.
בברכה, צוות שו"ת מורשת.
הנך מוזמן להגיב על סימום נדונים למוות
*שם:
  דוא''ל:
האם לפרסם את כתובת המייל בתגובה
*כותרת:
*תוכן:

אימות תווים:
 

פורטל מורשת
דף הבית
אודות
צור קשר
הוסף למועדפים
הפוך לדף הבית
רישום חברים
מפת האתר
ראשי
שאל את הרב
שיעורי תורה
לימוד יומי
לוח שנה עברי
זמני היום
זמני כניסת ויציאת השבת
רפואה שלמה - רשימת חולים לתפילה
פורומים
שידוכים
תיירות
שמחות
אינדקס
ערוצי תוכן
יהדות
מידע יהודי
חדשות
דעות
משפחה
תרבות
אוכל
קניות
כלים
פרסמו אצלנו
במה ציבורית
המייל האדום
בניית אתרים
סינון אתרים
RSS
דרושים
תיק תק – פיתוח אתרים לביה"ס
לוח שנה עברי
זמני היום וזמני כניסת ויציאת השבת
מגשר גירושין
אינדקס אתרי יהדות
אינדקס אתרי חינוך
בית מדרש | מידע יהודי | פרשת השבוע | מאגר השיעורים | לוח שנה עברי | אנציקלופדיית יהדות | חדשות | תרבות | אוכל | קניות | אינדקס אתרים | רפו"ש | שו"ת | פורומים | שידוכים | שמחות | תיירות | במה ציבורית | בניית אתרים | סינון אתרים | דף הבית | הוסף למועדפים | אודות | צרו קשר | RSS | פרסמו אצלינו | דרושים
© כל הזכויות שמורות ל SafeLines